טיטוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להוצאת עמיחי
שורה 65:
במהלך המצור פיקד טיטוס על הכוחות באופן אישי ועמד בסכנות רבות: "בשעת המצור האחרון על ירושלים המית שנים-עשר איש מן המגינים בשתים-עשרה פגיעות-חצים ולכד את העיר ביום הולדת בתו"{{הערה|סויטוניוס, שנים-עשר הקיסרים, טיטוס האלוהי, 5.}}. המצור החל בכ"ג בחודש [[ניסן]] ונמשך עד לחורבן הבית ב[[תשעה באב]], ולאחר מכן עד כיבוש העיר העליונה, וסיום החרבתה של ירושלים בח' אלול, שנת [[70]] לספירה. [[ירושלים]] הוחרבה עד היסוד (פרט לשלושה מגדלים אותם הותיר טיטוס, על מנת שהצופה במגדלים יראה עד כמה חזקה ובצורה הייתה העיר בטרם הוחרבה), נשרף [[בית המקדש השני]], ונהרגו רבים מן ה[[יהודים]] והוגלו רבים נוספים.
 
על פי [[יוסף בן מתתיהו]] לא חפץ טיטוס לשרוף את בית המקדש, אלא רצה לשמור אותו בשלמותו, שכן רצה להיות בעליו של הבניין הנאה{{הערה|"מעיד אני עלי את צבאותי ואת היהודים אשר איתי, וגם אתם, אתם תהיו עדי, כי לא אני הקשיתי את ידי עליכם לטמא את המקדש הזה. ואם תרחיקו את מערכותיכם מן המקום הזה, לא יקרב איש רומאי אל מקדשכם ולא יחללהו, ואני שמור אשמור על ההיכל למענכם, גם על אפכם ועל חמתכם." ("[[מלחמת היהודים]]", ספר ו', פרק ב', ד').}}. על פי יוסף, רק חייל שהפר פקודה והשליך לפיד בוער אל "חלון הזהב" בלהט הקרב הוא שהביא לשריפה. כן מספר יוסף כי מספר חודשים לאחר מכן, כשעבר ליד חורבות העיר, הצטער טיטוס על חורבן העיר, וזכר את יופיה בטרם נחרבה (יוסף בן מתתיהו היה תלוי בחסדם של טיטוס ואספסיאנוס, ולכן אין לייחס לו אמינות רבה בכל הנוגע אליהם). על פי מקור אחר בן התקופה, [[טקיטוס (היסטוריון)|טקיטוס]] המצוטט על ידי הסופר הנוצרי סולפיקיוס סברוס, היה זה טיטוס שהחליט על שריפת המקדש.
 
===שובו של טיטוס לרומא===