מלכודת הנזילות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור למשבר פיננסי
שורה 29:
'''הפחתת מסים'''- בעתות שפל, אנשים וחברות עשויים לבחור באלטרנטיבה של "החזקה בכסף". אמנם, הפחתת נטל המס מפנה אמצעים ליצירת ביקושים אולם בדרך כלל, הפחתת נטל המס חלה על אלה שבידיהם כבר אמצעים ומבחינת [[גמישות הביקוש]] שלהם לכסף, הגדלת כמות הכסף הפנויה שבידיהם לא תגדיל את הצריכה שלהם. זאת ועוד, לעתים, גם "[[מגן מס|מגן המס]]" הוא גורם מדרבן ליצירת ביקוש. הפחתת שיעור המס (ועל ידי כך, הפחתת "[[מגן מס|מגן המס]]") עשויה לגרום להפחתת הגורם המדרבן ליצירת ביקוש.
 
[[ג'ון מיינרד קיינס]], הכלכלן אשר נחשב לרוב כאבי תאוריית מלכודת הנזילות, טען כי ישנם מצבים בהם אנשים יעדיפו להשאיר בידיהם כסף נזיל ולא להמירו בנכסים אשר אינם כסף נזיל. מצבים אלו מתקיימים כאשר אנשים חוששים ל[[רווח הון]]- למשל, כאשר שעורי הריבית נמוכים במידה כה קיצונית ואין להם לאן להמשיך לרדת (מה שמאפשר למחירי אגרות החוב להשתנות רק כלפי מטה ועל כן להסב הפסדי הון למחזיקים בהם) או לאחר [[משבר פיננסי]] (כדוגמת [[השפל הגדול|מפולת המניות בוול סטריט ב-1929]]), בו ירידת מחירי ניירות הערך גורמת לחשש מפני רכישתם.
 
זאת ועוד, אף מתן הלוואות לבנקים עלול בעיניי רבים להיחשב בזמן שפל כלכלי כצעד מסוכן מחשש למחדל פירעון. כמו כן, גם השקעה ישירה בנכסים פיזיים עלולה להיחשב כבלתי צפויה להניב רווחים בזמני שפל כלכלי. מצד אחד, נוצר מצב של היעדר נכונות אנשים רבים להלוות כספים (או נכונותם לעשות כן בריבית גבוהה המהווה פיצוי על הסיכון הרב של מחדל פירעון). מצד שני, ישנה נכונות של לווים פוטנציאליים ללוות רק בריביות נמוכות (בשל חשש מחוסר יכולת לעמוד בריביות גבוהות יותר) או אי נכונות ללוות כלל.