תלמי הרביעי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ הוספת קישור למשבר פיננסי
שורה 31:
לאחר חזרתו מקוילה סוריה זכה תלמי לתקופה ארוכה של שקט. אנטיוכוס השלישי הפנה את מאמציו לזירות אחרות, ובאין איום ישיר יָכֹל תלמי להשאיר את ניהול המדינה לסוסיביוס ולהתמסר לחיי פנאי. תלמי נודע ביד הרחבה שנקט כלפי משׂכילים ומלומדים בחצר מלכותו, ונהג לשבת בהקראת מחזות ולהשתתף בפעילות אקדמית. הוא גם בילה את זמנו בכתיבה ספרותית.{{הערה|שם={2}| דוד. גולן, תולדות העולם ההלינסטי (ירושלים: מאגנס, 1987), עמ' 423-422, 736}} חיי החצר בתקופתו נוהלו באופן ראוותני, ובלט בייחוד פולחן הוללות לדיוניסוס. בדומה לקודמיו בשושלת ועוד יותר השתמש פילופטור בפולחן השליט כדי לחזק את מעמדו ושלטונו.
 
אופן חייו ושלטונות של תלמי הביאו לביקורת חריפה עליו. לפי [[פוליביוס]] הוא הוא האשם בראשית ההדרדרות של הממלכה התלמית.{{הערה|5.34, 14.19}} סימן אחד להדרדרות היה [[משבר פיננסי]] חמור, שנגרם עקב בזבזנות החצר והוצאות המלחמה הסורית הרביעית. סימן אחר היה התגברות העוצמה של גורמים מצריים לא-יווניים, שהגיעה בסופו של דבר לכדי מרידה בדרום מצרים בשנת 206 לפנה"ס. לפי פוליביוס (5.107) נבעה מרידה זו מהביטחון העצמי שצברו הכוחות המצרים לאור חלקם המכריע בקרב רפיח. מרידה זו העיבה על שארית ימיו של תלמי הרביעי, ושימשה תקדים לשורה ארוכה של מרידות דומות בדורות הבאים.
 
על אף האתגר החמור שהציבה המרידה בדרום הוסיף תלמי לנהל חיי תענוגות ותאווה בבירתו, עד מותו בשנת 204 לפנה"ס. לפי יוּסטינוּס נשמר דבר מותו בסוד במשך כמה חודשים, עד שהושלמה העברת השלטון לידי בנו [[תלמי החמישי]].{{הערה|תקציר להיסטוריות הפיליפיות של פּוֹמפּיוס טרוֹגוּס, 30.2.}}