התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון)
מ הוספת קישור למשבר כלכלי
שורה 3:
'''התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות''' (ב[[אנגלית]]: '''Federal Deposit Insurance Corporation; FDIC''') היא סוכנות פדרלית ב[[ארצות הברית]], שהוקמה על ידי [[הקונגרס של ארצות הברית]] ב-[[16 ביוני]] [[1933]], במסגרת [[חוק גלאס-סטיגל]] שייסד את התוכנית הפדרלית לביטוח פיקדונות, עקב [[המשבר הכלכלי העולמי של 1929]]. החוק הסמיך את התאגיד להעניק פיקדונות לבנקים, החברים בבנק הפדרלי, כדי למנוע את קריסתם. התאגיד מספק ביטוח לפיקדונות ומבטיח את שלומם של פיקדונות בנקאיים, עד גובה של 250,000$. נכון ל-[[2010]], התאגיד ביטח פיקדונות ב-7,723 מוסדות שונים. נוסף לכך, התאגיד אחראי גם לבחינה ופיקוח על מוסדות פיננסיים וניהול בנקים כושלים.
 
במהלך שנת 1930, ארצות הברית חוותה את [[משבר כלכלי]] קשה הידוע כיום בתור [[השפל הגדול]]. בארצות הברית, בשיא השפל הגדול, שיעור האבטלה הרשמי הגיע ל-25% ושוק המניות צנח ב-75% מאז [[1929]]. באותה היה סיכון ללקוחות הבנקים כיוון שלא היה ביטוח על הפיקדונות בבנקים, כשהבנקים עצמם החזיקו בשברירי פיקדונות והיה חשש לאיבוד הון במקרה של קריסת הבנק.
 
ב-16 ביוני 1933 חתם ה[[נשיא ארצות הברית|נשיא]] [[פרנקלין רוזוולט]] על חוק הבנקאות של שנת 1933. במסגרת החקיקה: