מלחמת אזרחים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ הוספת קישור למשבר כלכלי
שורה 17:
המדינות הקדומות, שהיו בעלות שטח ניכר, התקשו להתמודד עם גודלן, והנורמה השלטת הייתה שיטת שלטון ביזורית. שיטה זו הותירה למינהלנים מקומיים, בעלי אדמות, ואצולה מידה רבה של ריבונות, שהגיעה במקרים מסוימים אף להחזקת צבא פרטי. בהינתן המוטיבציה המתאימה, עלול היה שליט מקומי להחליט כי בידו להחליף את השלטון במרידה מוצלחת. לעתים הייתה תוצאת המרידה היפרדות החבל המורד ממדינת האם ויצירת ישות מדינית חדשה, ולעתים החלפת השליט במורד המצליח.
 
ההיסטוריונים המסורתיים התעניינו במרידות ובמלחמות שושלתיות, אך ההיסטוריונים המודרניים מייחסים חשיבות למרידות איכרים. מרידות אלו של איכרים, או [[עבד]]ים היו נפוצות כמעט בכל החברות, אשר היו תלויות בעבדות או ב[[צמית]]ות כחלק משיטתן הכלכלית. מרידות אלו יכלו לפרוץ בתגובה למגבלות שהוטלו, אכזריותו של שליט, [[רעב]] המוני, [[משבר כלכלי]], ומגוון של סיבות אחרות. מאות רבות של מרידות מסוג זה ידועות בהיסטוריה, אך במקרים מועטים בלבד הייתה להן תוצאה מוצלחת מבחינת המורדים. הישגי המורדים היו לרוב זמניים ומקומיים, והמרידה דוכאה לרוב באכזריות על ידי כוחות הממשלה והאצולה.
 
כמובן שבלתי אפשרי לחלק מלחמות לקטגוריות ברורות ופשוטות. סכסוכים רבים היוו תערובת של קטגוריות אלו. מרידות איכרים היו לעתים מעמידות בראשן טוען לכתר. מחלוקות בדבר ירושה יכלו לגרום למרידה של צמיתים. יש להדגיש כי חלוקה זו לקטגוריות היא חיצונית, ואין בה כל הסבר לסיבות לפרוץ המרידות והסכסוכים.