צפירת זיכרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 46.121.203.66 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 37:
לעומת גישה זו, בציבור החרדי נפוצה התפיסה הרואה בצפירת הזיכרון מעשה חסר משמעות מבחינה יהודית{{הערה|{{ynet|אליעזר היון|למה לא נעמוד בצפירה|3706870|26 באפריל 2009}}}}, ומנהג שמקורו ב"[[חוקות הגויים]]". משום כך הם מתנגדים לקיומו, ויש הסוברים שאף יש בו איסור הלכתי{{הערה|1=ראו דיון הלכתי בעניין באתר [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=5694 פורטל הדף היומי] ובאתר [http://www.kipa.co.il/ask/show/22409 כיפה]}}. רבים מהציבור החרדי נוהגים לעמוד בצפירה רק כאשר הם נמצאים במקום ציבורי, כדי שלא לפגוע ברגשות הזולת, ויש מהם שמקפידים לומר פרקי [[תהילים]] בזמן זה על מנת לצקת תוכן יהודי, לעמידה. יש שמשתדלים להימנע משהייה במקומות ציבוריים על מנת להימנע מדילמה זאת. ישנם מוסדות חינוך חרדיים אשר בבוקרו של יום הלימודים מכריזים כי לימוד התורה הוא לעילוי נשמת הנרצחים, אך ללא עמידה בשעת הצפירה. ההתעלמות מהצפירה בשכונות חרדיות מסוקרת באמצעי התקשורת החילוניים ועוררה חיכוכים בין הציבור החרדי לבין הציבור החילוני בהזדמנויות שונות. ב[[כיכר השבת]] שבירושלים מקיימים [[נטורי קרתא]] צעדה בעת הצפירה, בה הם הולכים וסובבים את הכיכר, בהכרזה שהקמת המדינה היא מרידה בקב"ה{{הערה|1= [http://2424.co.il/news_read.php?n_id=1110&cat_id=15&tmp=788 חדשות 24, צעדת נטורי קרתא בצפירת יום הזיכרון]}}.
ארוע יוצא דופן בציבור החרדי, הוא מסע הלוייתו של ראש ישיבת פוניבז', הרב יוסף כהנמן, שנערכה בני ברק ב3 לספטמבר 1969, בבני ברק, בה הושמע צפירת אבל ברחבי העיר, עם תחילתו של מסע ההלוייה.
גם בקרב הציבור הערבי במדינת ישראל יש המתנגדים לצפירה{{הערה|{{nrg|אמל זיאדה|מה עושה ערבי בצפירה|079/223|30 באפריל 2006|5|}}}}{{הערה|{{ynet|יונת אטלס|צפירה בלשכת האוכלוסין: בדואים צחקו ואכלו|3540650|7 במאי 2008}}}}.
| |||