יהודה החסיד (ירושלים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור למאיר בניהו |
||
שורה 41:
אעפ״כ לא עצרו כח הרבנים ז"ל למחות בידו דבר זה, לפי שהיו המון העם האנשים והנשים כרוכים אחריו, ומחזיקים אותו לאיש אלקי...|מקור = [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44252&pgnum=58 תורת הקנאות, רבי יעקב עמדין עמ' 56] (אתר [[היברובוקס|כתבים עבריים]])}}
ממכתבים רבים שמקורם בקבוצות [[שבתאות|שבתאיות]] שונות בפולין ובטורקיה עולה כי השבתאים החשיבוהו כשבתאי מוצהר.{{הערה|1=[[מאיר בניהו]], [http://www.ybz.org.il/?CategoryID=747&ArticleID=3592 ה'חברה הקדושה' של רבי יהודה חסיד ועלייתה לארץ ישראל], ספונות ספר שלישי ורביעי תשי"ט-תש"ך, עמ' קלא-קפב (כתבי ''ספונות ''סרוקים - באתר [[יד בן צבי]])}}
ישנם חוקרים רבים הסבורים, על פי ממצאים של כתבי-יד, כי רבי יהודה חסיד היה שבתאי מוצהר בעצמו, אם כי מתון יותר מ[[חיים מלאך]] וחבורתו, בכך שסבר שיש לשמור תורה ומצוות כהלכה, אך אולי האמין ששבתאי צבי יתגלה שוב.{{הערה|1=בניהו, עמ' קמ"א. בהערה 49 שם, מפנה לדברי [[גרשם שלום]] בספרו '''''חלומותיו של השבתאי רבי מרדכי אשכנזי''''' עמ' נ"א, לגבי קיומן של שתי חבורות האחת שבתאית קיצונית, על סמך דברי ר' גדליה מסמיאטיץ בספרו '''''שאלו שלום ירושלים''' ''שאחיו ר' משה ''"ביער את הקוצים מן הכרם". ''חוקרים אורתודוקסים לעומתם טענו שהכוונה לביעור השבתאים והשארת הנאמנים לתורה בלא אמונה בשבתאות. }} למרות זאת, יש הסבורים שהוא רק התכתב עם שבתאים ואולי אף הושפע מהם, אך לא היה שבתאי בעצמו. הם הסתמכו בעיקר על כך ש[[חיים מלאך]] אחד הרבנים החשובים בעליה זו, עלה בעליה נפרדת מעט קודם, וחסידיו של מלאך נותרו מופרדים מקהל העולים העיקרי שהסתייגו מהם וממנהגיהם.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42668&st=&pgnum=20 אגרת חכמי ירושלים] - ספר ''זאת תורת הקנאות'', לרבי [[יעקב עמדין]] עמ' כ"ז (אתר [[היברובוקס|כתבים עבריים]])}}
| |||