טים נחום גידל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים, עריכה
שורה 4:
 
==ביוגרפיה==
גידל נולד במינכן שבגרמניה בשם נחום גידלביץ', לימים הוסף לו שם רשמי - איגנץ' עד שבחר לאמץ במקומו את השם טים וקיצר את שם משפחתו.
דרכו כצלם של טים גידל החלה ב-1929, כאשר אחיו גיאורג, צלם עיתונות שנזקק בדחיפות למחליף רגעי, השאיל לו את מצלמתו והסביר לו את עקרונות הפעלתה. באותן שנים החלה גישה חדשנית בתפיסת הצילום העיתונאי והצילום בכלל. צלמי התקופה חיפשו התנסויות חדשות בצילום ככלי ואחר נושאים חדשים ושונים וחיפשו במדיום עצמו את המימד האסתטי והאינטלקטואלי. העיתונות בגרמניה של שנות העשרים המאוחרות פרחה כי הקדישה את דפיה לכתבות מצולמות, וניסתה לקרב את העולם לקוראים באמצעות שפע של מידע חזותי. צלמי העיתונות אימצו גישה חדשה לביטוי באמצעים תמונתיים חדשים ולתיאור החיים המודרניים. השימוש במצלמות קלות משקל איפשרו צילום עיתונאי מהיר ובעל אופי ספונטני.
נפל בחלקו של טים גידל להיות חלק מקבוצה קטנה של אמני צילום שהפכו חלוציים וחדשנים, ויצירתם – פוטו ג'ורנליזם –שינתה את פני הצילום העיתונאי וכיוונה התפתחות זו. במהלך הקריירה של טים גידל, המשתרעת על פני רוב המאה ה-20, תיעדה מצלמתו אירועים מרכזיים וצילומיו נעשו לתעודות חברתיות והיסטוריות חשובות.
 
טים גידל נולד במינכן גרמניהב[[מינכן]], למשפחה יהודית דתית-ליברלית, אשר נטעה בו תחושה חזקה של זהות יהודית וציונית. הוא למד באוניברסיטאות של מינכן וברלין היסטוריה, תולדות האמנות, כלכלה ומשפט בינלאומי. אלה עיצבו את אישיותו כאדם רחב אופקים, בקי בתרבות ובעל מחשבה מעמיקה והשקפת עולם מגובשת, המתבטאת בצילומיו. בשנת 1935 כתב גידל דוקטורט חלוצי ומקדים לזמנו על "הדיווח בתמונות והעיתונות" ומאז התמסר למחקר אקדמי בשווייץ, באנגליה, בארצות הברית ובישראל אליה הגיע לראשונה בתחילת שנות ה – 30. הוא היה מבין הראשונים שהרצה וכתב על תקשורת חזותית וספרו 1933- 1910 Evolution and Origin Photojournalism: Modern נחשב לרב השפעה.
1933- 1910 Evolution and Origin Photojournalism: Modern נחשב לרב השפעה.
 
הכשרון והאינטואיציה של טים גידל שמו במרכז יצירתו האמנותית את האדם. הוא הצליח לחשוף את אישיותו הסמויה של האדם המשמש נושא, לחפש ולגלות את הגונים ובני-הגונים של תכונותיו. במיוחד בצילומיו של מפגשים מקריים עם אלמונים.
שורה 15 ⟵ 14:
 
גידל אהב חיי נדודים וביקר בכל יבשות העולם. אהבתו זו והתעניינותו ההומניסטית בתרבויות ובחברות הובילה, בשיתוף רעייתו סוניה גידל, ליצירת סדרה מצליחה של ספרי ילדים שכל אחד התמקד בארץ אחרת ונקרא הכפר שלי ב... (My Village in) הודו, תאילנד, יוון, גאנה, טנזניה, צרפת, אוסטריה וישראל.
גידל הקדיש גם תשומת לב ומחשבה עמוקה למאורעות החברתיים והמדיניים, למאבקים ולתמורות החברתיות של זמנו. הוא צילם הפגנות, אספות, מהומות ועימותים, ביניהם הסכסוך היהודי-ערבי בארץ-ישראל ואסיפת הקונגרס הכלל-הודי בראשות [[מהטמה גנדי]]. גידל, [[אוטודידקט]] ודעתן, העדיף לתת לתמונות לדבר בעד עצמן וסירב להפכן לכלי שרת בידי מדינאים או למלא שליחותם. הוא השאיר את הצילום לחוויתו האישית של הצופה והמתבונן. לימודי ההיסטוריה תרמו להעמקת מודעותו והבנתו למצבים המצולמים. מבטו כהיסטוריון ניכר היטב גם בשורה ארוכה של ספרים שכתב, ספרי הגות ומחקר בצילום וספרים על ארץ ישראל.
 
במלחמתבמהלך [[מלחמת העולם השנייה]] היה טים גידל חייל בבריגדיהב[[הבריגדה היהודית|בריגדה]] וצלם עיתונות ראשי של הארמייה הבריטית השמינית. צילומיו פורסמו בכתב העת הצבאי Parade. הוא סיקר בכתבות מצולמות (Reportage)) את הצבא הבריטי בצפון אפריקה ובבורמה ואף נפצע בסאמוסבאי יווןהיווני [[סאמוס]]. לאחר תום המלחמה צילומיו וכתבותיו הופיעו בעיתונים רבים ביניהם [[Picture Post|Picture post]], וכן [[Life]] Lifeלהםלהם היה יועץ מערכת.
 
טים גידל התגורר לאורך השנים בארץ ישראל לסרוגין וכאשר נישא לפיאה (רעייתו השנייה) ב-1970 חזר והשתקע סופית בישראל. החל מתערוכתו הראשונה בגלריית סטימצקי בירושלים ב-1936, הציג גידל בתערוכות רבות בישראל ובעולם, ביניהן שתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל. צילומיו נכללים באוספים ציבוריים רבים והוא זכה במספר פרסים חשובים כאמן יוצר, כמחנך וכהיסטוריון של צילום. {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=נחום טים גידל|שם=צילומים 1929-1991|מו"ל=המוזיאון הפתוח, גני התעשיה, תפן|שנת הוצאה=1992}}}}.