שליח (הלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←אין שליח לדבר עבירה: ויקיזציה |
←פתיח: עריכה |
||
שורה 1:
ב[[הלכה]], '''שליח''' הוא אדם המבצע פעולה עבור אדם אחר
==הנושאים בהם ניתן למנות שליח==
שורה 8:
*אדם יכול למנות שליח להפריש עבורו [[תרומות ומעשרות]].
== מקומות בהם לא ניתן למנות שליח ==
=== מצוות שבגופו ===
אחד הכללים בנושא קובע כי "לא משוי איניש שליח אלא במילתא דמצי עביד השתא", כלומר: פעולה שאדם אינו יכול לעשותה עכשיו, גם אינו יכול מעכשיו למנות שליח שיעשנה עבורו לאחר שתתאפשר עשייתה.▼
אף שמועיל לשלוח שליח לקיום מצוות כגון תרומה ושחיטה ועוד, מכל מקום אי אפשר לשלוח שליח לקיים עבור המשלח את ה[[מצוות שבגופו]], כגון [[הנחת תפילין|להניח תפילין]] עבורו, מאחר שחיוב המצווה הוא דווקא על גופו של האדם, ולכך לא יועיל שהמשלח יניח התפילין על גופו שלו.
=== כל מידי דלא מצי עביד לא מצי משוי שליח ===
אין שליחות מועילה אלא בדברים שיכולים להתנות בהם תנאים, אך כל מעשה שאין מועיל בו תנאי אין מועילה בו שליחות.▼
▲
=== מעשים שלא מועיל בהם תנאי ===
▲אין שליחות מועילה אלא בדברים שיכולים להתנות בהם [[תנאי (הלכה)|תנאים]], אך כל מעשה שאין מועיל בו תנאי אין מועילה בו שליחות.
=== קבלת גט שחרור ===
קיים דיון לגבי עבד החפץ למנות שליח לקבל [[עבד כנעני#שחרורו|גט שחרור]] מרבו, לדעת הסוברים שאין הוא יכול לקבל ולזכות בגט זה בעצמו, או להיעשות שליח לקבל גט עבור עבד אחר. המסקנה היא שהוא יכול.
==מי יכול למנות ולהתמנות לשליח
כתוב בתורה: "כן תרימו גם אתם" ([[S:במדבר יח כח|במדבר יח כח]]), ומכאן למדו חז"ל שניתן לתרום תרומות ומעשרות על ידי שליח, מריבוי מילת "גם". ודרשו חז"ל: "מה אתם בני ברית, אף שלוחכם בני ברית" (כלומר: השייכים ב[[ברית מילה|בריתו של אברהם אבינו]] ובברית ה[[מצוות]]), ישנם בתורת שליחות. לפיכך, יכולים גברים ונשים יהודים או עבדים ושפחות כנענים למנות ולהתמנות לשליח, אבל לא גויים. ({{תלמוד בבלי|גיטין|כג|ב}}).
שורה 31 ⟵ 37:
== אין שליח לדבר עבירה ==
כלל בדיני שליחות אומר שאם אדם ממנה שליח תחתיו על מנת לעשות [[עבירה]], כגון להזיק לרכוש חבירו, אין השליח פטור מהעונש על העבירה. אולם אם אין השליח יודע שהוא נשלח לבצע עבירה, כגון הנשלח [[מעילה (הלכה)|למעול]] ב[[הקדש (הלכה)|הקדש]] ללא ידיעתו שמדובר בהקדש, חלה העבירה והאחריות על המשלח. ב[[מסכת קידושין]] יש
:האומר לשלוחו צא הרוג את הנפש - הוא חייב, ושולחיו פטור.
:[[שמאי הזקן]] אומר משום [[חגי]] הנביא: שולחיו חייב, שנאמר{{הערה|{{תנך|שמואל ב|יב|ט}}.}}: "[[אוריה החתי|ואותו]] הרגת בחרב בני עמון".
הרב [[יחזקאל לנדא]] (הנודע ביהודה) התייחס לטענה שבמקרה שאדם מחויב למלא פקודה ואם לא יהרגו אותו אין חל עליו דין של "שליח לדבר עבירה" שכן הוא כמו חצר שאין לו בחירה, וכותב: "דאדם שהוא בעל [[בחירה חופשית|בחירה]] אף שהוא מוכרח שלא יתחייב מיתה, מכל מקום מקרי אי בעי עביד (=אם רוצה עושה)"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14661&st=&pgnum=311 שו"ת נודע ביהודה, מהדורה קמא], אבן העזר, סימן פ, אות ט"ו}}.
בימינו הושמעו דעות חלוקות בשאלה האם הכלל של אין שליח לדבר עבירה חל על חייל ב[[צבא]]. הרב [[יובל שרלו]] כתב: "אין קשר לשאלת השליחות לדבר עבירה. חייל אינו שליח של המדינה. הוא הכלי שהמדינה מפעילה בו את פעולותיה"{{הערה|יובל שרלו, שו"ת ההתנתקות, תל אביב, 2010, עמ' 102}}. לעומת זאת, [[דוד הנשקה]]{{הערה|דוד הנשקה, על ההתנתקות מן האנושיות, בתוך אקדמות כ"ו, ניסן תשע"א, עמוד 176}} טוען שגם על חייל חל הכלל שאין שליח לדבר עבירה. בהקשר זה נטען שאחריות מפקד הנותן פקודה לעבור עבירה היא חמורה מזאת של משלח רגיל מכיוון שלא תמיד החייל מודע למרכיב העבירה בפקודה שניתנה לו וחזקה על חיילים שממלאים את הפקודות של מפקדיהם{{הערה|1=אהרן קירשנבאום, [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/06A4FCCA-4E6C-462C-AF2A-DB1CF120D2D1/4000/106.rtf "אין שליח לדבר עברה"?], פרשת השבוע, משרד המשפטים, המחלקה למשפט עברי, פרשת בא, תשס"ג, גיליון מס' 106}}.
== שליח עושה שליח ==
{{הפניה לערך מורחב|שליח עושה שליח}}
שליח עושה שליח פירושו הוא ששליח רשאי למנות שליח אחר שיבצע את השליחות במקומו. זאת, בהנחה שהשולח אינו מקפיד על כך שדווקא השליח שמינה יבצע את השליחות. לכלל זה סייגים רבים והיקפו המדויק שנוי במחלוקת.
== חזקת שליח עושה שליחותו ==
{{ערך מורחב|חזקת שליח עושה שליחותו}}
כשאדם שלח שליח לבצע עבורו פעולה מסיומת, יש להניח שהשליח אכן ביצע אותה, גם אם השליח לא שב והודיע למשלחו על ביצוע השליחות.
הנחה זו תלויה באישיותו של השליח, טיב השליחות ועוד, אולם ההלכה קובעת שבאופן עקרוני ניתן לסמוך על שליח ולא מניחים באופן פשוט כי הוא התעצל, שכח וכדומה. תוקפו של כלל זה שנוי במחלוקת, ובתחומים מסוימים בהלכה אין סומכים על הנחה זו.
==התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים==
{{הפניה לערך מורחב|תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים}}
ה[[תוספות]]{{הערה|בבא מציעא י' ע"א.}} לעומת זאת, מביא ראיות כי גם באופן שהיה מינוי מפורש, קיים הכלל כי אין אדם יכול לתפוס לאחד מבעלי החובות במקום שהוא חב ומפסיד אנשים אחרים. אך ה[[פני יהושע]]{{הערה|בכתובות דף פ"ו.}} מיישב את הראיות ומוכיח כי אין בהם כי להפריך את שיטת רש"י.
| |||