אלעזר בן חנניה – הבדלי גרסאות

'''אלעזר בן חנניה''', מנהיג [[יהודי]] בימי [[המרד הגדול]] ובנו של [[חנניה בן נדבאי]], [[הכהן הגדול]].

 

אלעזר היה פקיד ב[[בית המקדש]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, הערות ובאורים (תרגום שמחוני), ספר ב', י"ז, ב': "פקיד הבית היה אחד מטובי הכהנים ומשׂרָתו הייתה אחת החשובות ביותר."}}, ככל הנראה בתפקיד [[הסגן]], בימי נציבותו של [[גסיוס פלורוס]], בשנת [[66]]. לאחר שניסה פלורוס לגנוב את אוצרות בית המקדש, ונתקל בהתקוממות עממית ב[[ירושלים]], היה עדיין סיכוי להשקיט את המרידה. [[אגריפס השני]] ועמו ה[[כהן|כהנים]] ניסו להרגיע את הרוחות. את המצב החמירה פעולתו של [[מנחם בן יהודה]], ראש ה[[סיקריקיים]], אשר כבש מידי הרומאים את המבצר [[מצדה]] והרג את חיל המצב שם. בד בבד, שכנע אלעזר בן חנניה את הכוהנים, כי יסרבו לקבל מידי הנוכרים [[קורבן (יהדות)|זבח]] לשלום הקיסר ב[[בית המקדש]], כפי שהיה מקובל הדבר מזה שנים. פעולה זו הייתה סמלית בעיקרה, וסימלה כי עול משמעתה של רומא הוסר, וכי המדובר במרד גלוי.