ח'אלד, מלך ערב הסעודית – הבדלי גרסאות

ח'אלד המשיך במאמצי הייצוב והפיוס של סביבתו הקרובה בהם החל אחיו פייצל עוד בשנות השישים. באפריל [[1975]] הגיע להסכמה עם שליטי [[עומאן]] ו[[אבו דאבי (אמירות)|אבו דאבי]] בדבר מעמדו של [[נווה מדבר|נווה המדבר]] [[בוריימי]], נקודת המפגש בין שלוש המדינות, שחוללה בעבר מחלוקת רבה. שנה אחר כך [[1976]] ערך ח'אלד ביקורים מדיניים בכל מדינות [[המפרץ הפרסי]], בתקווה לעודד שיתוף פעולה הדוק יותר, לבסס את היציבות האזורית ולהבטיח כי מדינות המפרץ העשירות תיוותרנה תחת השפעה סעודית ולא [[איראן|איראנית]]. ביקורים אלה עמדו, ככל הנראה, ביסודה של [[מועצת המפרץ לשיתוף פעולה]], אשר נוסדה בשנת [[1981]]. באותה שנה כינס ח'אלד פסגה ערבית היסטורית בערים [[טאיף]] ו[[מכה]].

 

 

המלך המשיך לקיים יחסים הדוקים עם [[ארצות הברית]] והמערב. בינואר [[1978]] ביקר אותו הנשיא האמריקני [[ג'ימי קרטר]], ובפגישה סיכמו השניים על הסכם מכירת נשק אמריקני מתקדם (הסכם דומה נחתם ב-[[1981]]). יצוין, כי עסקאות הנשק הלכו ונעשו מסובכות יותר, במידה רבה בשל דאגתם של גורמים פרו-ישראליים בממשל. ח'אלד נאלץ לפנות לאירופה (ובמיוחד ל[[צרפת]], בה ביקר ביוני 1981) על מנת לחזק את צבאו, ואולם היחסים עם ארצות הברית לא נתרופפו: ב-[[1980]] הסעודים הסכימו - בחשאי - להעמיד לרשות האמריקנים בסיסי אחסון ופריסה לצרכיו של "כוח הפריסה המהירה" שתכננו האמריקנים להציב באזור על מנת להגן על המפרץ הפרסי.