ניו דלהי – הבדלי גרסאות

ב-[[25 במרץ]] [[1913]] הוקמה '''אספת דלהי הקיסרית''' כגוף מרכזי לפיקוח על עבודות הבנייה באזור. ב-[[1916]] הקים המפקח הראשי של דלהי את '''המועצה המוניציפלית ראיסינה''' כגוף שיספק שירותים לפועלים בבנייני הבירה החדשה וב-[[1925]] העלה אותה ל-"דרג שני" על פי "החוק המוניציפלי הפנג'אבי של שנת 1911". המועצה הורכבה אז מעשרה אנשים שמחציתם נבחרו באופן ציבורי ומחציתם מונו מטעם השלטון המרכזי. הוענקה לה הזכות לגבות מסים למימון הוצאותיה. ב-[[1927]] הוחלט ואושר לקרוא לעיר "ניו דלהי" והשם שונה הפעם האחרונה ל-'''מועצה המוניציפלית ניו דלהי'''. בשנת [[1932]], שנה לאחר סיום הבנייה, קודמה האספה ל"דרג ראשון" וקיבלה אחראיותאחריות לאספקת חשמל ומים לתושבים וכן ייפוי כוח לביצוע והשלמת כל המשימות שנדרשה לבצען (כגון גבייה). עם השנים צברה האספה תפקידים נוספים. במאי [[1994]] החליף '''חוק המועצה המוניציפלית ניו דלהי''' (NDMC Act, 1994), שאושר קודם לכן באותה שנה על ידי הפרלמנט ההודי, את החוק הפנג'אבי בעיר ושינה באופן משמעותי את הגדרת סמכויות ותפקידי המועצה.

משנת [[2005]] מונה המועצה המוניציפלית 11 חברים: יושב ראש (נכון ל-[[2006]] - סינדהוּשרי קוּלאר), 3 חברים מטעם "המועצה המחוקקת" של ניו-דלהי, 2 חברים אנשי ציבור שנבחרו על ידי השר הראשי (מושל דלהי) ו-5 חברים נוספים מטעם השלטון המרכזי. במועצת ניו דלהי 14 מחלקות שונות והיא מעסיקה בהן מעל ל-18,000 עובדים .