הבדלים בין גרסאות בדף "אמיל חביבי"

נוספו 60 בתים ,  לפני שנתיים
עיצוב, ניסוח, עדכון
(עיצוב, ניסוח, עדכון)
|שם=אמיל חביבי
|משרה=
|תמונה=[[קובץ:Emile Habibi.jpg|מרכז|150px250px]]
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[28 בינואר]] [[1922]]
 
== פעילותו התרבותית והספרותית ==
[[קובץ:Habibinisnas.jpg|שמאל|ממוזער|190px250px|שלט על בית ברח' סט. לוקס ב[[ואדי ניסנאס|וואדי ניסנאס]] ב[[חיפה]] ועליו ציטוט מספרו של חביבי "[[Q:אח'טיה|אח'טיה]]"]]
בשנים 1941–1943 עבד חביבי כשדר ועורך במחלקה הערבית של [[BBC|רשות השידור הבריטית]]. בשנות ה-50 החל לכתוב סיפורים קצרים, וסיפורו הראשון, "שער מנדלבאום" התפרסם בשנת 1954. לאחר פרישתו מ[[הכנסת]] כתב את ספרו הידוע ביותר, [[האופסימיסט]] (בערבית: אל-מתשאאל المتشائل), שראה אור בשנת [[1974]]. הספר עוסק בחיי היומיום של הערבים אזרחי ישראל בשילוב של ריאליזם פנטסטי, [[סאטירה]] ו[[הומור שחור]]. הספר תורגם לעברית ועובד להצגת יחיד בעברית ובערבית על ידי השחקן [[מוחמד בכרי]]. חביבי כתב עוד מספר רומנים וסיפורים קצרים, וכן מחזה אחד.
 
בשנת [[1990]] זכה חביבי ב[[אות אל קודס]] לתרבות פלסטינית, ובשנת [[1991]] נבחר לאיש השנה בתחום הספרות הערבית בידי כתב העת היוקרתי [[אלמג'לה]]. ב-[[1992]] היה אמיל חביבי חתן [[פרס ישראל]] לספרות ערבית. ועדת השופטים שהעניקה לו את הפרס ציינה כי "השכיל לפתח ז'אנר ייחודי על ידי מיזוג צורות ודרכי כתיבה ערביים קלאסיים (כגון ה[[מקאמה]]) עם מיטב מסורת הסאטירה האירופית" ושיצירתו "התקבלה כחלק מהספרות הערבית של ימינו, ובה בעת התקבלה, במקורה הערבי ובתרגומה העברי, כתרומה של ממש ל[[ספרות ישראלית|ספרות הישראלית]] העכשווית". גורמים שונים בימין הישראלי ביקשו למנוע את הענקת הפרס לחביבי. ניסיון זה לא צלח, וכמחאה על זכייתו של חביבי החזיר את הפרס פרופ' [[יובל נאמן]], איש מפלגת [[התחייה]] שזכה בפרס ישראל בשנת 1969.
חביבי ייסד בשנת [[1990]] את הוצאת [[ערבסק (הוצאה)|ערבסק]] וב-[[19941995]] יחד עם [[סיהאם דאוד]] ייסדו את כתב העת לשירה [[משארף]], בו התפרסמו שירים בערבית של ערבים-ישראליים ותרגומים לערבית של שירים משפות שונות, ביניהםוביניהן השפה ה[[עברית]].
 
בשנת [[1996]] נפטר אמיל חביבי, והוא בן 74. הוא ביקש להיקבר בחיפה ולחרוט על מצבתו: "נשאר בחיפה" (باق في حيفا). דיוקן חייו תואר ב[[סרט תעודי|סרטה התיעודי]] של [[דליה קרפל]], "אמיל חביבי - נשארתי בחיפה" (1997).