אישיות סמכותנית – הבדלי גרסאות

את המושג טבעו [[אדורנו]] ועמיתיו (1950) לאחר שבדקו את הסיבות לדעות קדומות כלפי יהודים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. הם מצאו כי הסיבה לעוינות זו היא [[אתנוצנטריות]] תרבותית<ref name=":12">{{קישור כללי|כתובת=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13609|הכותב=כהן, א', פרידמן, ד'|כותרת=אישיות סמכותנית|אתר=הספריה הוירטואלית של מט"ח|תאריך=2002}}</ref> המתבטאת בהצגת עמדה אוהדת כלפי אנשים שתרבותם דומה, ועמדה דוחה כלפי אנשים שתרבותם שונה.<ref name=":02" />

אדם בעל דעות קדומות וחשיבה סטריאוטיפית, צייתן, נכנע ל[[סמכות]] בצורה עיוורת ומגנה כל אדם הסוטה מהנורמות השמרניות. בנוסף, בעל האישיות הסמכותנית מגלה חוסר [[סבלנות]] כלפי חולשה, הוא חשדן ודוגל בעונשים כבדים, מעריץ את הוריו בצורה עיוורת ונוטה לאידיאליזציהלאידאליזציה שלהם גם כאשר הדבר נוגד את המציאות. הוא מתקשה ביצירת קשרים אינטימיים ובוחר להתחבר עם אנשים בעלי [[סטטוס חברתי|סטטוס]] גבוה ולא בחברים שניתן לפתח עמם קשרים קרובים.<ref name=":02" /><ref name=":12" />

בעלי האישיות הסמכותנית מפתחים צורת חשיבה נוקשה שבה העולם מתחלק לטוב ורע ללא גווניגוני ביניים. הם אינם מסוגלים לסבול [[עמימות]]. תכונה נוספת המאפיינת אותם היא פיתוח [[עוינות]] כלפי מי שאינו משתייך לקבוצה שלהם.<ref name=":22">{{צ-ספר|מחבר=נדלר, א', ליברמן, נ'|שם=פסיכולוגיה חברתית|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2001|עמ=170-173|כרך=כרך 4 יחידה 8}}</ref>

==הסבר פסיכואנליטי לתיאוריהלתאוריה==

על פי [[התיאוריההתאוריה הפסיכואנליטית]], מבנה האישיות הסמכותנית מורכב מ[[אני עליון]] (Super Ego) נוקשה, מ[[סתמי]] (Id) חזק ומ[[אני]] (Ego)ׁ חלש שיש להגן עליו באמצעות מנגנוני הגנה.<ref name=":12" /> בעלי האישיות הסמכותנית גדלו להורים ששמו דגש מוגזם על [[משמעת]] ועל [[ציות]].<ref name=":22" /> ילדים אלה פיתחו [[שנאה]] רבה כלפי דמויות סמכות כגון הורים אבל אסור היה להם להביע את העוינות כלפיהם בגלוי מפחד ל[[ענישה]]. לכן הם השתמשו ב[[מנגנוני הגנה|מנגנון הגנה]] של "[[היפוך תגובה]]", כלומר, הגזמה בהערצת ההורים ואהבתם ונטייה לצייתנות כלפיהם.

במקביל, התוקפנות והעוינות שכוונו במקור כלפי ההורים הומרו בהמשך באמצעות מנגנון ה[[התקה (פסיכולוגיה)|התקה]] לשנאה כלפי קבוצות מוחלשות בחברה, כגון קבוצות [[מיעוט|מיעוטים]]ים<ref name=":02" /><ref name=":22" />. זהו גם מקור הנטייה של בעלי אישיות סמכותנית לפתח דעות קדומות כלפי קבוצות מיעוט.

הסולם מודד תשעה מרכיבי אישיות מרכזיים המציינים קבלת סמכות, כגון: נטייה ל[[שמרנות]], קבלה ללא ערעור של סמכות, פיתוח רגשות [[כעס]] ועוינות, גינוי התנהגות מינית לא קונפורמית (כגון [[הומוסקסואליות]], שנחשבה בלתי נורמטיבית בזמן פיתוח התיאוריההתאוריה), [[תוקפנות]], [[בוז]] לביטויי חולשה, חשיבה סטריאוטיפית ונטייה לאמונות תפלות.

מן הראיונות עלה שנבדקים שקיבלו ציון גבוה בסולם F גדלו באווירת משמעת חמורה שלווּתה בעונשים קשים על הפרתה, וכן נטו לעשות אידיאליזציהאידאליזציה על הוריהם.<ref name=":22" />

מחקרים נוספים שנערכו בעקבות התיאוריההתאוריה של אדורנו גילו אף הם קשר בין אישיות סמכותנית כפי שנמדדת על ידי סולם F לבין דעות קדומות מסוגים שונים.

==ביקורת על התיאוריההתאוריה==

המבקרים את התיאוריההתאוריה מתייחסים למספר היבטים הקשורים להסבר הפסיכואנליטי שהוצע לתיאוריהלתאוריה זו, לשיטת המחקר שאותה נקט אדורנו, וכן לתפיסה בבסיס התיאוריההתאוריה, שלפיה אישיות סמכותנית תופיע רק אצל מחזיקי [[ימין פוליטי|דעות ימניות]] במפה הפוליטית ב[[ארצות הברית]].{{הערה|שם=LTR-32|{{צ-מאמר|מחבר=Brewster Smith M|שם=The Authoritian personality: A Re-Review 46 years Later|כתב עת=Political Psychology|כרך=vol 18|עמ=159{{D}}|שנת הוצאה=1997}}}}

כמו כן, הביקורת מתייחסת לכך שהתיאוריהשהתאוריה אינה מסבירה מדוע דעות קדומות רווחות בתקופות מסוימות בהיסטוריה, ומדוע הן מופיעות גם בכלל החברה ולאו דווקא בקבוצות מסוימות.

יתר על כן, נשאלת השאלה, כיצד קורה שדעות קדומות כלפי קבוצה מסוימת מתחזקות בקרב אוכלוסיהאוכלוסייה שלמה בזמן קצר כמו שה[[אנטישמיות]] התפשטה ב[[גרמניה הנאצית]]. קשה להניח שאוכלוסיהשאוכלוסייה שלמה חולקת מבנה [[אישיות|אישיותי]]י משותף, ולא יתכןייתכן שכל ההורים באותה אוכלוסיהאוכלוסייה התנהגו באופן זהה בחינוך ילדיהם, השליטו משמעת נוקשה והטילו על ילדיהם עונשים כבדים. <ref name=":22" />

למרות כל הביקורות, מחקרים שנעשו בשנים שלאחר מכן מספקים ביסוס לתיאוריהלתאוריה.<ref name=LTR-32 />