תרגומי התנ"ך – הבדלי גרסאות

ההבדלים הרבים בין נוסח המסורה לתרגום השבעים הביאו לכך שמתרגמים עיבדו אותו כדי שיתאים לנוסח המסורה; המעבדים היהודים הידועים הם: καιγε תיאודוטיון ועקילס ששמו להם למטרה את האחדת הנוסח והתאמת התרגום לנוסח המסורה שכבר התפשט אז, וברוח זו יש להבין את הנאמר ב[[מסכת קידושין]]: {{הדגשה|המתרגם פסוק בצורתו – הרי זה בדאי, והמוסיף עליו – הרי זה מחרף ומגדף}}{{הערה|{{בבלי|קידושין|מט|א}}}}. המעבדים הנוצריים, לעומתם, הכניסו בתרגום שינויים שנועדו להתאים את הטקסט להשקפותיהם; המעבדים הנוצריים הידועים הם: אוריגינס, סומכוס (Symachos){{הערה|יש המעתיקים לעברית: סימאסוס. ראה: [[עזריה מן האדומים]], מאור עיניםעיניים, מהדורת צונץ, חלק 'אמרי בינה' פרק ח.}} ולוקיאנוס. נמצאו גם עיבודים של תרגום השבעים במערות [[מדבר יהודה]].

סומכוס חי בסוף המאה ה-2; לא ברורה השתייכותו הדתית וקיימות מספר השערות בדבר, לפי [[יום-טוב ליפמן צונץ]] הוא היה [[כותי]] ש[[גיור|התגייר]] ולאחר מכן התנצר, אך כפר גם ברבים מעיקרי האמונה הנוצרית{{הערה|עזריה מן האדומים, '''מאור עיניםעיניים''', מהדורת צונץ, חלק 'אמרי בינה' פרק ח. הערת צונץ בעמ' 120.}}; עיבודו פחות מדויק מזה של עקילס. [[אוריגנס]], מ[[אבות הכנסייה]], שחי באמצע [[המאה ה-3]], חיבר את ה[[הקספלה|הֶכְּספלה]] – חיבור בעל שישה טורים מקבילים, ובהם נוסח המקרא בעברית, התעתיק היווני שלו וארבעה תרגומים יווניים, מתוכם אחד שמקורו לא ברור, לצד עקילס, סומכוס וקייגה-תיאודוטיון. עיבוד נוסף הוא זה של הֶסכיוס, שמוצאו ממצרים בשנת [[300]] לספירה. מעבד אחר הוא לוקיאנוס מאנטיוכיה (מת בשנת [[312]]) המסתמך בדרך כלל על העיבוד של אוריגנס.