הבדלים בין גרסאות בדף "סטפן רובצקי"

מ
בוט החלפות: \1 ורשה, ארמייה, הייתה, \1כדי
(החלק המתאר את "אדישותו" של גנרל רובצקי לגורלם של היהודים מלא בשגיאות, ותיקנתי אותו בהסתמך על מחקרו החדש של ג'ושוע צימרמן.)
מ (בוט החלפות: \1 ורשה, ארמייה, הייתה, \1כדי)
בשנים הראשונות לפעולתו, עד ל[[מבצע ברברוסה|פלישה הגרמנית לברית המועצות]] בשנת [[1941]], עסק ה-ZWZ בעיקר בפעולות ארגון, רכישת נשק, גיוס תומכים, ואיחוד עם ארגונים נוספים שקמו בשטח. בשנת [[1941]] חל שינוי בפעילות זו, וה-ZWZ החל עוסק ב[[לוחמת גרילה]] זעירה, ייצור נשק, אספקת מודיעין לבעלות הברית המערביות, וחבלה. עם זאת, ה-ZWZ, ולאחריו הארמייה קריובה לא ראו את תפקידם כמחויבות להתנגדות כוללת לשלטון הגרמני בכל מקום ובכל עת, אלא כהכנה לקראת התקוממות כללית אשר תגיע כאשר השעה תהיה כשרה לכך.
 
יחסו של גנרל רובצקי ליהודים היה מורכב. לפי ג'ושוע צימרמן, חוקר שהתמחה ביחס המחתרת הפולנית ליהודים, רובצקי גילה אהדה אישית ליהודים, ובמהלך התקופה שפיקד על ארמייה קראיובה עודד צירוף יהודים למחתרת, הוקיע את רצח היהודים וסייע לפעולות הצלה. מצד שני, כשהממשלה הפולנית הגולה הרבתה בהצהרות פרו-יהודיות, ואף הצהירה שליהודים יהיה שוויון זכויות בפולין לאחר המלחמה, התנגד רובצקי להצהרה, בכדיכדי לא לפגוע בתמיכה במחתרת בציבור הפולני, שחלקים גדולים ממנו מחזיקים עדיין בעמדות אנטישמיות.
 
במהלך [[מרד גטו ורשה]] שיוועו אנשי [[הארגון היהודי הלוחם]] לאספקת נשק ותחמושת. באמצעות קשרים הצליחו להגיע אל אנשי הממשלה הפולנית הגולה בלונדון, ואלו שאלו את רובצקי לדעתו. תשובתו הייתה כי "היהודים מבקשים נשק כאילו מחסני הארמייה קריובה מלאים". רובצקי התנגד לאספקת הנשק ממספר סיבות. ראשית כל, הוא פקפק ביכולתם של היהודים להילחם. שנית, מרד גטו וורשהורשה נגד את האסטרטגיה של המחתרת הפולנית, להמתין עד לרגע השחרור ואז לפתוח בהתקוממות כללית. סיוע למרד ידלל את מחסני הנשק של הארמייה ויפגע ביכולתה למרוד בשעה הנכונה. שלישית, רובצקי חשש שמורדים יהודים קומוניסטים עלולים לסייע עם הנשק לסובייטים. רובצקי העדיף לסייע לאצ"י, המחתרת היהודית הימנית-רוויזיוניסטית, מאשר לארגון היהודי הלוחם שגילה אהדה לברית המועצות.
 
לאחר קבלת הוראה מלונדון סיפקה הארמייה קריובה לארגון היהודי הלוחם עשרה רובים, חמישים אקדחים וחמישים רימונים, שהיוו כעשרה אחוזים מן הנשק שהיה בידיו. במהלך הלחימה, התרשם רובצקי מביצועיהם של הלוחמים היהודים והורה לסייע להם. כוחות ארמיהארמייה קראיובה סייעו למורדים בגטו בסדרת פעולות רתק שנעשו לאורך החומות. האפקטיביות של פעולות אלו היתההייתה נמוכה, מפני שלארמיהשלארמייה קראיובה עצמה עדיין לא היה ניסיון צבאי ממשי בפעולות מסוג זה. למעשה, הסיוע לגטו היו המבצעים הצבאיים הפתוחים הראשונים שביצעה הארמיההארמייה, שיכולתה הקרבית עתידה להשתפר עד למרד הפולני ב-1944. למרד גטו וורשהורשה סייעה גם ארמיהארמייה לודובה, המחתרת הקומוניסטית הקטנה יותר.
 
ב-[[30 ביוני]] [[1943]] נאסר רובצקי על ידי ה[[גסטאפו]] בוורשה, ונשלח ל[[ברלין]], שם נחקר על ידי נאצים רמי דרג כ[[ארנסט קלטנברונר]], [[היינריך הימלר]], [[יורגן שטרופ]] ו[[היינריך מילר]]. הוצע לו לכרות ברית עם הנאצים נגד [[ברית המועצות]] אך הוא סירב. כפי הנראה נרצח במחנה [[זקסנהאוזן]] בשנת [[1944]].