מיגו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תבנית דיני ממונות |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1עיניים |
||
שורה 10:
יש שמסבירים דין זה, בכך שמדובר בסוג של מוחזקות; כשם שמוחזקות ושליטה פיזית נחשבת למוחזקות ומגבירה את כוחו של הטוען עד שהמוציא מחברו הוא זה שצריך להביא ראיה, כך גם מי שמוחזק ושולט בחפץ בדין תורה, על ידי הטענות שבאפשרותו לטעון ולקבל את החפץ, גם הוא נחשב למוחזק במידת-מה, וכוחו תמיד עדיף בדין התורה{{הערה|חידושי רבי [[שמעון יהודה שקופ]] ב[[בבא מציעא]] סימן ה'. רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] בקהילות יעקב.}}.
לדין זה שלמיגו צריך להיות את כוח הטענה הקודמת, משמעויות הלכתיות רבות. יש המסבירים בזאת את שיטת [[רב יוסף]] במסכת [[בבא בתרא]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|לב|ב}}}}. מדובר בגמרא על נידון בו היה בא לבית הדין ובידו שטר מזויף. כאשר טען הלווה כי השטר מזויף, גחן המלווה ולחש ל[[רבה בר נחמני]] כי מדובר אכן בשטר מזויף, אך היה לו בעבר שטר נכון ואמיתי שנאבד, ולכן הוכרח לזייף את השטר. כאשר טען רבה כי יש לאיש "מיגו", שכן יכול היה לטעון "השטר לא מזויף", השיב לו רב יוסף כי אין כאן מיגו; שכן מיגו הוא רק כאשר טענתו הקודמת היא טענה המבוססת על דין אמיתי וכוח שיש לאדם בדין התורה, שעל ידו יש לו עליונות בדין תורה. לעומת זאת, במקרה זה כוחו וטענתו של האדם בדין התורה מבוסס על שטר שקרי ואחיזת
מקרה נוסף בו מבוססת ההלכה על סברת "כח הטענה", היא המחלוקת האם [[מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו]]. המדובר הוא בתקנת [[קיום שטרות]] האומרת כי על הלווה לקיים את השטר, ולפי שיטת [[רבי מאיר]]{{הערה|בניגוד לשיטת החכמים, האומרת כי עוד לפני שטען הלווה מזויף, אין לשטר תוקף הלכתי, ראה בהרחבה שיטת ה[[תוספות]] בערך המורחב - [[קיום שטרות]].}} התקנה היא שאם יטען הלווה כי השטר הוא מזויף, יאבד השטר את כוחו ולא יוכלו לגבות בו. רבי מאיר פוסק, כי במקרה שהלווה הודה כי השטר אינו מזויף, לא יכול הלווה לטעון שהשטר פרוע במיגו שהיה יכול לטעון שהשטר מזויף, שכן מיגו הוא רק כאשר יש לו נאמנות לטעון טענה מסוימת והוא זוכה בכוח הטענה, בניגוד לטענת "מזויף" שאינה כוח עצמאי של עצם הטענה אלא תקנת חכמים, ולא שייך לומר בה מיגו{{הערה|מתוך חידושי רבי [[שמעון יהודה שקופ]] במסכת כתובות דף י"ט ע"א.}}.
| |||