מאור עיניים (צ'רנוביל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Pilpelet (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1עיניים
שורה 1:
'''מאור עיניםעיניים''' הוא [[ספר]] שנכתב על ידי רבי [[מנחם נחום טברסקי (הראשון)|מנחם נחום]] מ[[צ'רנוביל]], מייסד [[חסידות צ'רנוביל|חצר חסידית זו]], מתלמידיו של ה[[דב בער ממזריטש|מגיד ממזריטש]].
 
הספר נערך על ידי תלמידו הרב אליהו, במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את תורת ה[[חסידות]] והוא ערוך כפירוש על-פי דרך הדרש והמוסר על [[פרשת השבוע|פרשות השבוע]] והמועדים.
 
"מאור עיניםעיניים" נחשב לספר חסידי מוערך, עד כדי כך שהיו אדמו"רים אשר הורו לחסידיהם להחזיק את הספר בתיק ה[[טלית]] וה[[תפילין]] כסגולה לשמירה והצלחה. חלקם אף הקפידו בעצמם ללמוד בו כל יום.
 
לפי המסופר, היה הספר במקורו עבה פי 15, אך רבי נחום הורה לגנוז את מרבית כתב היד ואישר רק קומץ קטן להדפסה. רבי נחום הסביר שבדפים שהורה לגנוז היו דברי תורה אשר הוא עדיין זוכר אותם, ואילו הקומץ הקטן שהסכים להדפיס הם דברי תורה שאינו זוכר שאמרם, ועל כן בוודאי לא נאמרו מפיו אלא בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו" ורק אותם הוא מסכים להשאיר ולהדפיס. [כן סיפר האדמו"ר רבי [[יוחנן טברסקי (רחמסטריווקא, השני)|יוחנן]] מ[[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריווקא]] זצ"ל, כשבא עם בנו האדמו"ר רבי [[ישראל מרדכי טברסקי|ישראל מרדכי]] זצ"ל, אל האדמו"ר [[אהרן רוקח|מהר"א]] מ[[בלז|בעלזא]] זי"ע לקבל ברכת מזל טוב לרגל אירוסיו, שאלם האדמו"ר מבעלזא זי"ע: אבי האדמו"ר [[ישכר דב רוקח (הזקן)|מהרי"ד]] מבעלזא זי"ע תמה; הרי ה'מאור עיניםעיניים' היה [[מגיד (דרשן)|מגיד]] גדול, והיה מסובב הרבה בעיירות ובכפרים ודורש בדברי תורה לקרב את פשוטי העם לתורת ה', ובספרו אינם מוזכרים כי אם דברי חסידות וקבלה ועניינים רמים, ואם כן, היכן הם כל הדרשות שדרש לפשוטי העם? נענה האדמו"ר מרחמסטריווקא והשיב כאמור, שכאשר הכניסו ל'מאור עיניים' את דברי תורתו הורה להשמיט את כל אשר זכר, ולהותיר רק את אשר לא זכר. הורה לו האדמו"ר מבעלזא זי"ע בהתפעלות לחזור על הדברים שוב, והגיב : כך? אם כן כבר מתורצים הדברים לאשורם!{{הערה|1=כן מסופר בספר 'אירוסין' - ילקוט מקורות אמרות ועובדות (פרק 'בת תלמיד חכם'), מפי הרה"ח רבי סנדר אורי ז"ל, חותנו של האדמו"ר רי"מ מרחמסטריווקא זצ"ל.}}.].
 
בספר מוזכרות כשלושים אימרות שהוא מייחסן כציטוט ששמע מפי ה[[בעל שם טוב]] או בשמו. רבי מנחם נחום נחשב אחד מבכירי תלמידיו של ממשיך הבעש"ט, [[המגיד ממזריטש]], אותו ציטט רבות בספר (ברוב הפעמים בכינוי "מורי").
שורה 11:
בסוף הספר מודפס גם הספר "ישמח לב", הכולל דרשות במסכתות ה[[תלמוד|ש"ס]]. (בדפוס הראשון - [[סלאוויטא]] [[תקנ"ח]] - נדפס ספר זה בנפרד, אך כיום ברוב ההוצאות הם נדפסים יחד)
 
שני החיבורים נקראו על-שם הפסוק: "מאור עיניםעיניים ישמח לב" אשר נאמר על התורה, והוא גם ה"פסוק" של שמו הראשון, ושני שמותיו המחוברים{{הערה|1="מאור עניים ישמח לב, ושמועה טובה תדשן עצם" ([[s:משלי טו|משלי טו]]). פסוקים של שמות, הם פסוקים המתחילים באות הראשונה של השם ומסתיימים באות האחרונה. נהוג להגיד את הפסוק הזה לפני סיום תפילת שמונה עשרה והוא מקדים את הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי". בסידורים שונים נדפסו הסברים למנהג זה, וכן מודפסת רשימת פסוקי השמות}}.
==ראו גם==
* [[ספרי חסידות]]