האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לסלאבים
שורה 99:
ב[[חג המולד]] של שנת [[800]], בתקופת שלטונה של הקיסרית [[אירנה האתונאית|אירנה]], הוכתר [[קרל הגדול]] לקיסר רומא ב[[כנסיית פטרוס הקדוש]], ובכך קרא תיגר על מעמדה של האימפריה הביזנטית כיורשת רומא החוקית. לא רק מבחינה חוקית הייתה לאימפריה הביזנטית בעיה קשה עם קרל הגדול: גם מבחינה צבאית, כבש קרל את שאריות השטחים הנתונים לשליטה ביזנטית בצפון איטליה, וב-[[812]] נאלצה הקיסרות הביזנטית להכיר בקרל כמלך הרומאים.
 
בשנת [[802]], עם מותה של הקיסרית אירנה, בא הקץ על השושלת הסורית והאימפריה הביזנטית שקעה שוב בכאוס. בתקופה זו התעצמו עד מאוד הבולגרים ואף הגיעו עד חומות קונסטנטינופול עצמה, אך נסוגו לאחר מות מנהיגם. בין שנת 802 ל-[[820]] לא קמה אף שושלת יציבה, וב-820 הקים הקיסר [[מיכאל השני]] את השושלת האמורית. בתקופת שלטונה של שושלת זו נחלה ביזנטיון הפסדים קשים במערב, בהם הגעתה של הטריטוריה הביזנטית לשעבר [[ונציה]] לעצמאות וכיבושה של [[סיציליה]] בידי המוסלמים, ולעומת זאת ניצחונות היו מנת חלקה במזרח, בהם דיכויה של מרידה קשה והצבת קו הגבול בין [[ארמניה]] לצפון סוריה. בתחום הדתי, הצליחו מסיונרים ביזנטים לנצר מספר שבטים [[סלאבים]] בגבולותיה הצפוניים של הקיסרות, בהם השבט הבולגרי מטיל המורא, ובכך להגביר את השפעת ביזנטיון עליהם.
 
[[קובץ:Icon with Saint Nicholas.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אייקון של סנט ניקולס מן [[המאה ה-15]]]]