הפלישה המונגולית לאירופה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לארצות המערב |
מ הוספת קישור לסלאבים |
||
שורה 41:
=== הקרב על נהר קלקה ותחילת המערכה על הנסיכויות הרוסיות ===
[[קובץ:Vladimir mongols.jpg|ממוזער|שמאל|200px|ציור של הכוחות המונגולים לפני [[נסיכות ולדימיר]]]]
ברבע הראשון של [[המאה ה-12]] הנסיכויות הרוסיות היו מסוכסכות ביניהן והתישו את כוחותיהן במאבקים פנימיים. תושבים נוספים של האזור, ה[[קומנים]] הלבנים, היו במאבק מתמיד עם הנסיכויות הרוסיות, כולל [[רוס של קייב]] ו[[רפובליקת נובגורוד]]. ניסיונו של מלך הקומנים, קוטן, להזעיק את הנסיכויות הסלאביות למאבק נגד המונגולים לא צלח, אך לאחר שהגיעו ידיעות חדשות על התקדמות המונגולים לכיוון ה[[דניסטר]], שינו
[[מסטיסלאב השלישי, של קייב]] גיבש קואליציה של נסיכויות סלאביות שכללה גם את [[יורי השני, נסיך ולדימיר]]. ההיסטוריונים חלוקים בהערכותיהם לגבי גודל הצבאות בעימות זה. את הצבא הסלאבי מעריכים בין 30,000 ל-80,000 לוחמים ואת הצבא המונגולי בין 20,000 ל-23,000 לוחמים. ג'בה חנה עם צבאו על הגדה המזרחית של ה[[דניפר]], בהמתינו לתגבורות מ[[דז'וצ'י]] (אבי באטו), שערך מבצע בסביבות [[ימת אראל]]. בינתיים דז'וצ'י חלה והתגבורת לא הגיעה. הנסיכים הסלאבים ניסו ללכוד את המונגולים במלכודת ולשם כך העבירו הנסיכים של גליציה ושל ווהלין את צבאם דרומה, נסיכי קייב וצ'רניגוב פנו צפונה וצבא קורסק התקדם חזיתית. בו זמנית ניסו הקומנים לתקוף את המשמר העורפי של המונגולים. ג'בה הבחין בתנועות הצבאות הסלאביים, לכן שלח 10 שליחים ל[[מסטיסלאב השלישי של קייב]], כדי לשכנעו שהמונגולים לא יצאו נגדו והם רודפים רק אחרי הקומנים. נסיך קייב הורה להוציא להורג את כל השליחים. בתגובה שלחו המונגולים שליחים חדשים שהכריזו מלחמה.
| |||