הבדלים בין גרסאות בדף "הגנה מרחבית"

מ
הוספת קישור לעומק אסטרטגי
מ (הוספת קישור למכה ראשונה)
מ (הוספת קישור לעומק אסטרטגי)
[[מבצע סיני]] הסתיים בהצלחה והמעיט בחשיבות והצרכים ההגנתיים. בדיון במטכ"ל ב-1960 הביעו חלק מהמשתתפים דעות המפקפקות בחיוניות ההגנה המרחבית, ומטילות ספק בתפקידם הביטחוני של ישובי הספר. צה"ל הגדיל את [[חיל השריון הישראלי|כוחותיו המשוריינים]] ואת [[חיל האוויר הישראלי]], ושם את הדגש על לוחמה התקפית ולא הגנתית.{{הערה|אורי אולניק, '''ההגנה המרחבית''', עמ' 13}}
 
בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] גברה ההזנחה רבה בתפישת ההגנה המרחבית. הגורמים לכך היו הישגי המלחמה אשר הביאו להגדלה טריטוריאלית והושג [[עומק אסטרטגי]] יחסי ומרחבי הגנה. גורם נוסף היה שקווי ההגנה הפכו להיות נוחים יותר. מלבד זאת התעצם צה"ל ובמיוחד בכוחות שריון ניידים. התבססה הקונספציה של העברת המלחמה לשטח האויב. התעצמות צבאות ערב בשריון הקטינו את המשקל הסגולי של היישוב כמעוז להגנה המבוסס על חיל רגלים. הוכח שאי טיפוחו של ההגנה המרחבית לא הביא נזק ואפילו נחסך כוח, מאמצים ומשאבים. פריסת צה"ל בגבולות והיתרונות המוענקים על ידי שטח וכן דלילות היישובים והתושבים שינו את משקל ההגנה המרחבית כגורם הגנתי צבאי.{{הערה|דני נוי, "ההגנה המרחבית בביטחון הלאומי", עמ' 249.}}
 
הייתה זו [[מלחמת יום הכיפורים]] שהביאה לתמורה בחשיבה הצבאית על חשיבותה של ההגנה המרחבית. האפשרות של [[מכה ראשונה]] על ידי האויב ולחימה בשטחי ישראל העלו שוב את הצורך במערך הגנתי שיוכל להתארגן במהירות מרבית ולעכב לפחות זמנית את התקדמות צבאות האויב. יישובים מבוצרים, מאומנים ומצוידים ברמת הגולן יכולים היו אולי לסייע עד להתארגנות הצב למגננה והתקפות נגד. הלקחים הופקו והתפיסה של ההגנה המרחבית חזרה לתפוש מקומה הנאות במחשב הצבאית שלאחר מלחמת יום הכיפורים. אולם היו גם כאלה שטענו שהיישובים ב[[רמת הגולן]] היוו נטל ביטחוני והפריעו במהלך הלחימה ועל כן פונו.{{הערה|דני נוי, "ההגנה המרחבית בביטחון הלאומי", עמ' 249.}}