הבדלים בין גרסאות בדף "הקטגוריות"

נוספו 12 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
בוט החלפות: \1על ידי, דוגמה\1, מסוי\1, \1-\2
מ (בוט החלפות: \1על ידי, דוגמה\1, מסוי\1, \1-\2)
===קשר בין מונח ומסומן ===
בפרק הראשון אריסטו עוסק בשלוש דרכים בהם דברים יכולים להיות קשורים אל ה'''מונח''', שם עצם, שמתייחס אליהם ומסמן אותם (בין אם הוא מתייחס אליהם בלבד או אל סוג שהם שייכים לו.)
* אם המונח מתייחס לשני ה[[מסומן|מסומנים]] על פי [[הגדרה|הגדרות]] שונות, לדוגמאלדוגמה: המונח לשון עבור יוונית ועבור האיבר המצוי בפה, אז שני המסומנים מכונים '''[[הומונימיה|הומונימים]]'''.
* אם המונח מתייחס לשני המסומנים על פי אותה ההגדרה אז שני המסומנים מכונים '''סינונימים''', נרדפים.
* אם מונח של מסומן אחד הוא ואריאציה על מונח של מסומן אחר אבל מעט מורכב יותר (ביוונית- נוספת לו סיומת) ולשניהם משמעות קרובה, שני המסומנים מכונים '''פרונימים''', נגזרים.
השפה מורכבת מרכיבים בסיסיים, המונחים, ביטויים שמסמנים דבר שלא ניתן לפרק. למונחים אין [[ערך אמת]], רק לצירופים שלהם יכול להיות.
 
המשפט הפשוט ביותר במשמעותו הוא משפט הכולל שני מונחים, '''נושא''' ו'''נשוא''' (או פרדיקט); כאשר הנשוא נאמר על הנושא. לדוגמאלדוגמה: השמיים יפים – יופי הוא נשוא והשמיים הם נושא. מההיגיון הפשוט או מתצפית אנו יודעים מה הם נשואים שנאמרים על נושא מסוייםמסוים. לדוגמאלדוגמה: חיה, וארבע-רגלי הם נשואים שנאמרים על סוס.
 
דבר שהוא אינינו נשוא של אף נושא נקרא '''אינדיוידואל.''' לדוגמאלדוגמה: סוס הוא נשוא שנאמר על הסוס הפרטי, אבל הסוס הפרטי הוא לא נשוא של שום דבר.
 
כל נשוא מייצג '''סוג'''. כלומר קבוצה של נושאים, שעליהם הנשוא נאמר. לדוגמאלדוגמה: כל דבר עליו חיה נאמרת כנשוא, שייך לסוג 'חיה'.
 
סוגים כלולים בסוגים אחרים, מהסיבה הזאת אם דבר מה נאמר על הנשוא, הוא נאמר גם על הנושא שלו. כלומר הדבר גם הוא נשוא של אותו נושא. לדוגמאלדוגמה: איש הוא חיה. והאיש הפרטי הוא איש. לכן איש פרטי דוגמת סוקרטס הוא חיה. אריסטו קורא לסוגים שמורכבים מאינדיוידואלים '''מינים'''.
 
הנשואים שמבדילים בין חברים בסוג נקראים '''נבדלים'''. לסוגים שאין ביניהם קשר יש נבדלים שונים. אבל לסוגים שכפופים האחד לשני יכולים להיות נבדלים משותפים.
 
אריסטו מכנה דבר שלא יכול להתקיים בלי הנושא '''מצוי בנושא'''. לדוגמאלדוגמה: אם שולחן מסוים הוא לבן, הוא טוען, הלובן לא יכול להתקיים ללא השולחן.
 
אריסטו מדגיש שאין תלות בין היותו של דבר מה מצוי בנושא והיותו נשוא שנאמר על אותו נושא או אף על נושא כלשהו.
דבר שאינינו מצוי בשום נושא נקרא '''[[עצם (פילוסופיה)|עצם]]''', וכל דבר שאינו עצם נקרא '''מקרה'''. קיומו של מקרה נובע בעקיפין מקיומם של עצמים.
 
עצם אינדיוידואלי הוא '''עצם ראשוני''', המשמעות הצרה של עצם, וכל עצם אחר נקרא '''עצם שניוני''', והוא מהווה סוג של עצמים אחרים. לדוגמאלדוגמה: הכלב הפרטי הוא עצם ראשוני, וכלב וחיה שניהם עצמים שניוניים.
 
=== עשר הקטגוריות ===
* '''כמות'''- מייצגת מידות (אורך, משקל וכו') וכמויות. היא נאמרת לבדה על הנושא. ישנן '''כמויות בדידות''' ו'''כמויות רציפות'''.
* '''איכות'''-מייצגת תכונות איכותיות. ישנן '''איכויות מתמשכות''' אשר קשה לשנות, ו'''איכויות ארעיות''' אותן קל לשנות.
* '''יחסות'''-מייצגת יחסים כלליים כמו יותר ופחות, יחסים שמתייחסים לנשוא מקטגוריה אחרת, ומכפלות. יחסות נאמרת על נושא ביחד עם דבר נוסף. לדוגמאלדוגמה "בגובה שני מטרים" היא כמות. "כפול בגובהו מאולימפוס" הם היחסות 'כפול (ב2) בגובה', והעצם 'אולימפוס'.
* '''מקום'''-מייצג היכן הנושא.
* '''זמן'''-מייצג מתי הנושא.
* '''מצב'''- מייצג את התנוחה של הנושא. לדוגמאלדוגמה: שוכב, עומד, ניצב על הרוחב, וכו'.
* '''קניין'''-מתאר למי או מה שייך הנושא.
* '''פעילות'''-מתארת פעולה שעשה הנושא. פעולה פעילה.
אריסטו מזהה 4 דרכים שבהן שני דברים יכולים להיות הפכים:
 
'''הופכיות'''- הדרך שבה יחסויות הן הפכים. אם Π וP הן יחסויות הופכיות, והיחסות בין ראובן לשמעון היא Π, אז היחסות בין שמעון לראובן היא P. לדוגמאלדוגמה אם ראובן גבוה משמעון, אז שמעון נמוך מראובן.
 
'''נגדיות'''- הדרך שבה איכויות הן הפכים. אריסטו מבדיל בין שני סוגים של נגדיויות: סוג אחד שבו אם ראובן יכול להיות A או B הוא חייב להיות אחד מהם. לדוגמאלדוגמה: מספר שלם יכול להיות זוגי או אי-זוגי ושום דבר מלבדיהם. בסוג השני יש מצבי ביניים וראובן יכול להיות לא-A ולא-B בו זמנית.
 
'''מחסור וקניין'''- הפכים של קניין או מחסור של איזשהו דבר שבמצב הנפוץ יש לנושא. לדוגמאלדוגמה: ראייה ועיוורון אצל אנשים.
 
'''חיוב ושלילה'''- הדרך שבה פסוקים הם הפוכים. לדוגמאלדוגמה: הטענה 'ראובן כחול' והטענה 'ראובן אינינו כחול'.
 
אריסטו מבחין מספר הבחנות:
* אם נושא A מאופיין ע"יעל ידי איכות Β, ונושא C הוא הנגדי של A, אז C מאופיין ע"יעל ידי הנגדי של B.
* אין זה הכרחי שנגדי של דבר שקיים, יהיה קיים אף הוא.
* נגדיים נאמרים על ומצויים באותם הנושאים.
אריסטו מונה 5 משמעויות למושג הקדימות.
* קדימות זמנית, המשמעות הצרה ביותר של קדימות- האירוע המוקדם קודם למאוחר.
* קדימות קיומית- ראובן קודם לשמעון אם כדי ששמעון יהיה קיים ראובן חייב להיות קיים. לדוגמאלדוגמה: במספרים הטבעיים: אין משמעות ל4ל-4, אלא אם כן 3 קיים, לכן 3 קודם ל4ל-4.
* קדימות עניינית- בנאומים ובהסברים, על מנת שיהיו אפקטיביים יש חלקים שצריכים לבוא בטרם אחרים.
* קדימות על פי הטבע- הדבר העדיף קודם לדבר הפַּחוּת.