המטבח הגרמני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←המטבח הגרמני והמטבח היהודי-אשכנזי: סילבסטר זה המצאה ישראלית |
מ הוספת קישור לאינדוקטרינציה |
||
שורה 9:
המטבח הגרמני מושפע בראש ובראשונה מן התנאים הגאוגרפיים של האזור: [[חורף]] ארוך וקר, יכולת מצומצמת לשמירת יבולים או לגידול זנים חדשים של [[פרי|פירות]] ו[[ירק]]ות. במהלך [[ימי הביניים]] הסתמכה [[מטבח ימי הביניים|תזונת תושבי האזור]] על [[בשר (מזון)|בשר]], על [[תפוח]]ים ו[[אגס]]ים ועל ירקות כגון [[לפת]], אשר שרדו את תנאי ה[[אקלים]]. [[תפוח אדמה|תפוחי האדמה]], המזוהים עם מנות רבות במטבח הגרמני כיום, הוחדרו למטבח הגרמני על ידי [[פרידריך הגדול]] ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]. קודם לכן, [[דגנים]] ולפת סיפקו בסיס תזונתי. עם [[המהפכה התעשייתית]] החלה מעין התמסדות של המטבח הגרמני: הוצאת [[ספר בישול|ספרי בישול]] לאור; התפתחות של מטבח [[בורגנות|בורגני]] ושל נימוסי שולחן, השואפים לחקות את נימוסי השולחן של האצולה. במקביל התפתחה גם תרבות של [[בית קפה|בתי קפה]] ו[[סלון ספרותי|סלונים ספרותיים]], שבהם הוגשו מיני [[אפייה#מאפים|מאפים]] ו[[עוגה|עוגות]], בין היתר בהשפעת כיבושי [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]] ו[[המטבח הצרפתי]].
גם תהפוכות המאה ה-20 בגרמניה הותירו את חותמן על נוהגי האכילה. כחלק מחזונם לגבי תפקיד האישה הגרמנייה ב[[נאציזם]] (וכן כחלק מההיבטים הפיזיים של האידאולוגיה הנאצית), פיתחו הנאצים מערכת [[אינדוקטרינציה]] של ילדות, נערות ונשים לתפקיד [[עקרת בית]] ואם המשפחה. אלו נדרשו ללמוד בישול (וטיפוח הבית) על-פי עקרונות זעיר-בורגניים שהוחדרו בהן באופן מאורגן. בדומה לפרסים שהעניקו הנאצים ל"אמהות מצטיינות" (כלומר, כאלו אשר הביאו מספר רב של ילדים לעולם), הוענקו גם פרסים בתחום הבישול. כחלק מההכבדות ההדרגתיות שנכפו על ה[[יהדות גרמניה|יהודים בגרמניה]], נאסרו עליהם סוגי מזון מסוימים (או הוכבדו התנאים שבהם יכלו להשיגם), כגון [[עגבנייה|עגבניות]]. בתקופת מלחמת העולם השנייה נדרשו תושבי גרמניה (בעיקר אלה אשר התגוררו בערים) להתמודד עם מחסור מחריף במזון ועם הקצבות מזון באמצעות [[תלושי מזון]], אשר סיפקו לנאצים אמצעי נוסף לפיקוח על האוכלוסייה (הדבר הכביד אף יותר על אלה אשר ביקשו לסייע ליהודים, שכן הם נאלצו להתחלק בקצבת המזון הזעומה עם אלה שהחביאו). העובדה ש[[אדולף היטלר|היטלר]] היה [[צמחונות|צמחוני]] השפיעה רק בצורה חלקית על התפריט הגרמני: היו אנשי [[אס אס]] שהפכו צמחונים בהשראתו (וכחלק מהתפיסה הנאצית בנושאי בריאות וחוסן גופני), אך רבים אחרים - כולל תומכים אדוקים - המשיכו לצרוך בשר.
לאחר תום מלחמת העולם השנייה שרר רעב בחלקים נרחבים של גרמניה. ב[[ברלין]], למשל, הוסב ה[[פארק]] המרכזי של העיר, ה[[טירגארטן]], לשדה ענק שבו גודלו ירקות. [[הצבא האדום]] אף קבע מושבו ב[[גן החיות של ברלין]], כדי להגן על [[בעלי חיים|בעלי החיים]] שנותרו בחיים, שלא יישָחטו למאכל. בנוסף, בכל אזורי הכיבוש חילקו בעלות הברית מזון קצוב לתושבים. ב-[[1948]] איימו הסובייטים לסגור את ברלין, ו[[הסגר על ברלין|מערב ברלין הייתה נצורה]] ובסכנת רעב, שכן היא לא הייתה מסוגלת לספק את צרכיה. [[בעלות הברית]] המערביות ([[ארצות הברית]], [[בריטניה]] ו[[צרפת]]) הפעילו [[הרכבת האווירית לברלין|מבצע סיוע אווירי]], שמטוסיו כונו על ידי הברלינאים "מפציצי הצימוקים". החלוקה של גרמניה בין בעלות הברית (ואובדן שטחים במזרח אירופה) השפיעו על המטבח הגרמני שהתפתח באזורי הכיבוש. ראשית, העקורים מהשטחים שאבדו לגרמניה הנאצית במזרח אירופה נאלצו לעתים - בצוק תהליך ההגירה וההשתלבות מחדש בשטחי גרמניה - לוותר על אלמנטים מהמטבח האזורי שלהם. במערב גרמניה הוביל ה[[נס כלכלי|נס הכלכלי]] לשגשוג כלכלי ולחשיפת תושבי מערב גרמניה למנהגי הצריכה והתזונה האמריקאיים. הגירת "עובדים אורחים" (כפי שהם נקראו בתחילה) מ[[איטליה]], מ[[טורקיה]], מ[[יוגוסלביה]] ומ[[פורטוגל]] החדירה עימם את המטבחים העממיים שלהם. במזרח גרמניה, לעומת זאת, לא התרחש "נס כלכלי" והדוקטרינה הקומוניסטית ממילא הכתיבה צניעות יחסית והגבילה צריכת מוצרי [[מזון מהיר]] וחדירת השפעות זרות מערביות. עם זאת, תושבי מזרח גרמניה נחשפו רבות לתרבות מדינות [[מסך הברזל]] ומטבחים סלאביים (כמו גם [[המטבח ההונגרי]]) השפיעו - לצד האילוצים הכלכליים - על דמות המטבח המזרח גרמני.
| |||