הרכבה (בוטניקה) – הבדלי גרסאות

 

==הרכבה ביהדות==

על פי ה[[תורה]], אסור להרכיב מינים שונים זה מזה אחד על השני. איסור זה נקרא [[כלאיים]]. עם זאת, מותר להרכיב שני זנים מאותו מין, וההרכבה מנויה ביחד עם הנטיעה וההברכה כדרכים להכנת עץ חדש, ב[[מסכת שביעית]]. היבט נוסף ב[[הלכה]] להרכבה, הוא היחס לפירות האילן המורכב האם הם מוגדרים כפירות הכנה או כפירות הרוכב או כפרי משותף של שניהם. לשאלה זו השלכה הלכתית על דינו של [[אתרוג מורכב]] ב[[ארבעת המינים]]. חז"ל מנו צמחים שמותר להכליאם או להרכיבם אלו באלו, ואחרים שאסורים. מתוך דבריהם ניכר שפעולות ההרכבה והנטיעה של צמח אחד בצמח אחר היו נפוצות, גם בצורות שאינן נוהגות כיום בחקלאות המודרנית. למשל, {{ציטוטון|אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה, אין מרכיבין פיגם על גבי קידה לבנה, מפני שהוא ירק באילן|{{משנה|כלאים|א|ח}}}}. חז"ל אסרו על הרכבה של צמחים מסוימים, למשל, {{ציטוטון|התפוח והחזרד, הפרסקין וה[[שקדים]], והשיזפין והרימין אף על פי שדומים זה לזה - כלאיים זה בזה|{{משנה|כלאים|א|ד}}}}. הם התירו מינים קרובים הראויים להרכבה אלו באלו, למשל, {{ציטוטון|האגסים והקרוסטמילין והפרישים והעוזררים אינם כלאים זה בזה|{{משנה|כלאים|א|ד}}}}.