אתרונגאיוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
{{עריכה}} |
Gveret Tered (שיחה | תרומות) מ קטגוריה, רווחים, מעט הפניות. |
||
שורה 6:
==רקע היסטורי ואידיאולוגי==
[[יוסף בן מתתיהו]] בספרו "מלחמות היהודים" (ב' ד') מציין כי "ובימים ההם קמו מהומות רבות בקרב הארץ (הקדם-פרובינקיה) והרבה אנשים מצאו שעת-הכשר לעשות מלוכה". היה זה לקראת סוף כהונתו המלכותית המצומצמת של ארכלאוס, בנו-בכורו של הורדוס, כשהקבוצות הקנאיות בקשו לנצל את הנסיבות ההיסטוריות, למרוד ולחדש את המלוכה.
ב[[ציפורי]] התקומם יהודה בן חזקיה הגליל ("ראש השודדים" כהגדרת יוסף בן מתתיהו). הלה פרץ למחסן הנשק המלכותי (של ארכלאוס). בעבר הירדן התעורר שמעון, אחד מ"עבדי" (סוכני) המלך, בעל חזות חיצונית נאה וחזקה (בבחינת הערצת האידיאליזציה היוונית-הלניסטית) והכתיר עצמו למלך. הוא נהג באכזריות ובטרור באזור הערבה, ובכלל זאת שריפת ארמון המלך ביריחו ובתי מידות של עשירים, מה שמלמד על הרקע החברתי-כלכלי ואף האמוציונאלי של תופעות המרדנות.
==התקוממות אתרונגאיוס==
תופעה מרדנית ייחודית התקפלה באישיותו של אתרונגאיוס, רועה בעל נתונים פיזיים חזקים ואומץ לב. השילוב בין דמות עממית, לכאורה גסה, כוח פיזי, חוסן נפשי ושם יווני, מצביע על אידיאליזציה של מיתולוגיות יווניות, כפי שהתגבשו במחשבתו של הכותב, יוסף בן מתתיהו, ואף נפוצו בקרב החברה.
המרד מתארגן כשאתרונגאיוס מפקיד בידי כל אחד מהאחים גדוד לוחמים שמנה חמישים איש. הללו התמנו לשרי צבא ועסקו בשוד ובביזה.
אתרונגאיוס ייחס לעצמו תכונות של מלך, מה שמאפיין לא מעט מרידות אחרות, אף מאוחרות (תקופת [[המרד הגדול]]
בשלב מתקדם של המרד התנפלו האחים בראש כוחותיהם על גדוד רומי בקרבת העיר אמאוס והסבו לו אבידות: הקנטוריון אריאוס וארבעים לוחמים רומיים נפלו בקרב.
אתרונגאיוס ואנשיו הסבו נזקים רבים לתושבים הלניסטיים עד שנלכדו בידי הרומאים והומתו. מנהיג המרד נפל בידי כוחותיו של ארכילאיוס, שני אחיו נפלו בידי הרומאים והאח הרביעי הסגיר עצמו לידי ארכילאיוס.
התמרדויות שמעון ואתרונגאיוס שימשו סימן ואות להתפרצויות נוספות, חלקן בשל שאיפת שלטון וחלקן אידיאולוגיות ומשיחיות. באופן זה החלה להתהוות התשתית להתפרצות המרד הגדול ברומאים של
[[קטגוריה:המרד הגדול]]
|