אישיות סמכותנית – הבדלי גרסאות

'''אישיות סמכותנית''' (Authoritarian personality) היא מושג מתחום הפסיכולוגיה המציין אדם בעל נטייה ליצירת דעות קדומות ו[[סטריאוטיפ|חשיבה סטריאוטיפית]].<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171004053457:02">|{{צ-ספר|מחבר=בר אל, צ', נויימייר מ'|שם=מפגשים עם הפסיכולוגיה, פסיכולוגיה חברתית|מו"ל=הוצאת רכס|שנת הוצאה=2012|עמ=138-140}}</ref>}}

את המושג טבעו [[אדורנו]] ועמיתיו (1950) לאחר שבדקו את הסיבות לדעות קדומות כלפי יהודים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. הם מצאו כי הסיבה לעוינות זו היא [[אתנוצנטריות]] תרבותית<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171004053457:12">|{{קישור כללי|כתובת=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13609|הכותב=כהן, א', פרידמן, ד'|כותרת=אישיות סמכותנית|אתר=הספריה הוירטואלית של מט"ח|תאריך=2002}}</ref>}} המתבטאת בהצגת עמדה אוהדת כלפי אנשים שתרבותם דומה, ועמדה דוחה כלפי אנשים שתרבותם שונה.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171004053457:02" />}}

אדם בעל דעות קדומות וחשיבה סטריאוטיפית, צייתן, נכנע ל[[סמכות]] בצורה עיוורת ומגנה כל אדם הסוטה מהנורמות השמרניות. בנוסף, בעל האישיות הסמכותנית מגלה חוסר [[סבלנות]] כלפי חולשה, הוא חשדן ודוגל בעונשים כבדים, מעריץ את הוריו בצורה עיוורת ונוטה לאידאליזציה שלהם גם כאשר הדבר נוגד את המציאות. הוא מתקשה ביצירת קשרים אינטימיים ובוחר להתחבר עם אנשים בעלי [[סטטוס חברתי|סטטוס]] גבוה ולא בחברים שניתן לפתח עמם קשרים קרובים.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171004053457:02"}}{{הערה|שם=הערה /><refמספר name="20171004053457:12" />}}

בעלי האישיות הסמכותנית מפתחים צורת חשיבה נוקשה שבה העולם מתחלק לטוב ורע ללא גוני ביניים. הם אינם מסוגלים לסבול [[עמימות]]. תכונה נוספת המאפיינת אותם היא פיתוח [[עוינות]] כלפי מי שאינו משתייך לקבוצה שלהם.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171004053457:22">|{{צ-ספר|מחבר=נדלר, א', ליברמן, נ'|שם=פסיכולוגיה חברתית|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2001|עמ=170-173|כרך=כרך 4 יחידה 8}}</ref>}}

על פי [[התאוריה הפסיכואנליטית]], מבנה האישיות הסמכותנית מורכב מ[[אני עליון]] (Super Ego) נוקשה, מ[[סתמי]] (Id) חזק ומ[[אני]] (Ego)ׁ חלש שיש להגן עליו באמצעות מנגנוני הגנה.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171004053457:12" />}} בעלי האישיות הסמכותנית גדלו להורים ששמו דגש מוגזם על [[משמעת]] ועל [[ציות]].<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171004053457:22" />}} ילדים אלה פיתחו [[שנאה]] רבה כלפי דמויות סמכות כגון הורים אבל אסור היה להם להביע את העוינות כלפיהם בגלוי מפחד ל[[ענישה]]. לכן הם השתמשו ב[[מנגנוני הגנה|מנגנון הגנה]] של "[[היפוך תגובה]]", כלומר, הגזמה בהערצת ההורים ואהבתם ונטייה לצייתנות כלפיהם.

במקביל, התוקפנות והעוינות שכוונו במקור כלפי ההורים הומרו בהמשך באמצעות מנגנון ה[[התקה (פסיכולוגיה)|התקה]] לשנאה כלפי קבוצות מוחלשות בחברה, כגון קבוצות [[מיעוט]]ים<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171004053457:02"}}{{הערה|שם=הערה /><refמספר name="20171004053457:22" />}}. זהו גם מקור הנטייה של בעלי אישיות סמכותנית לפתח דעות קדומות כלפי קבוצות מיעוט.

אדורנו ועמיתיו פיתחו כלי למדידת האישיות הסמכותנית. הכלי נקרא בלעז "F SCALE", ובתרגום לעברית "[[סולם פשיזם]]". האות F מסמלת פשיזם, שבהקשר זה, עיקרו הוא קבלת סמכות. הכלי בנוי מ-30 שאלות המתייחסות למאפייני האישיות. כאשר אדם מקבל ציון גבוה בכלי זה, הוא נחשב לבעל אישיות סמכותנית.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171004053457:12" />}}

בשאלון אין מדידה של כל תכונה מתוך התשע בנפרד, אלא מדידה כוללת של כל התכונות יחד, המצביעה על קיום הנטייה.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171004053457:02" />}}

מן הראיונות עלה שנבדקים שקיבלו ציון גבוה בסולם F גדלו באווירת משמעת חמורה שלווּתה בעונשים קשים על הפרתה, וכן נטו לעשות אידאליזציה על הוריהם.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171004053457:22" />}}

יתר על כן, נשאלת השאלה, כיצד קורה שדעות קדומות כלפי קבוצה מסוימת מתחזקות בקרב אוכלוסייה שלמה בזמן קצר כמו שה[[אנטישמיות]] התפשטה ב[[גרמניה הנאצית]]. קשה להניח שאוכלוסייה שלמה חולקת מבנה [[אישיות]]י משותף, ולא ייתכן שכל ההורים באותה אוכלוסייה התנהגו באופן זהה בחינוך ילדיהם, השליטו משמעת נוקשה והטילו על ילדיהם עונשים כבדים.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171004053457:22" />}}

למרות כל הביקורות, מחקרים שנעשו בשנים שלאחר מכן מספקים ביסוס לתאוריה.<ref name{{הערה|שם=LTR-32 />}}