עליית תלמידי הגר"א – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאלי אשד |
←היסטוריוגרפיה: הרחבה, עדכון |
||
שורה 65:
פרופ' [[ישראל ברטל]] לעומתם, רואה בעלייה זו תנועה של עלית תורנית שחבריה ביקשו להקים בארץ ישראל קהילת לומדים שתורתה אומנותה. הוא מבסס תפיסה זו על הגדרתם העצמית של העולים כמי ששאפו "לחבר ד' אמות של הלכה ברורה בד' אמות של ארץ קדושה וטהורה".{{הערה|ברטל, גלות בארץ, עמ' 52.}} בשיטתו תומכים פרופ' [[יעקב ברנאי]] ופרופ' [[עמנואל אטקס]].
כמו כן, הוא טוען כי אין המקורות מוכיחים שתלמידי הגר"א ביקשו לקיים צוואת עקרונות של מורם הגדול.{{הערה|למשל: ישראל ברטל, "תורתם אומנותם" או "חלוצי הציונות", שתי שיטות בחקר עליות תלמידי הגר"א, בתוך: ישראל רוזנסון ויוסף ריבלין (עורכים), '''תלמידי הגר"א בארץ ישראל: היסטוריה–הגות- ריאליה''', ירושלים: הוצאת מכללת אפרתה, תשע"א-2011, עמ' 17-2.}}
החוקר דב אליאך סבור שעלייה זו היתה עלייה של קבוצת אליטה קטנה בתוך זרם גדול יותר של עלייה כלכלית של יהודים מאירופה וצפון אפריקה באותה תקופה. לדבריו, הם לא עלו בשליחותו של הגר"א ולא עודדו עלייה כללית, אלא עלו במטרה להוות תשתית להנהגה ומסגרת קהילתית עבור העולים הלא-חסידיים, כיוון שעד לעלייתם ההנהגה והקהילה האשכנזית היחידה בארץ ישראל היתה [[תנועת החסידות|חסידית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://drive.google.com/file/d/0Bx9oJDD3CJpISGRoNlQ3WWpNd3c/view?usp=sharing&usp=embed_facebook|הכותב=|כותרת=גרעין 'ליטאי' בארץ הקודש - דב אליאך (יתד נאמן, מוסף חג הסוכות תשס"ח).|אתר=Google Docs|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-10-04}}</ref>
==ראו גם==
| |||