הבדלים בין גרסאות בדף "אליס פול"

נוספו 12 בתים ,  לפני שנתיים
 
== המצעד למען זכות הבחירה לנשים ב-1913 ==
פול וברנס קבעו את התאריך ל[[המצעד למען זכות בחירה לנשים ב-1913|מצעד למען זכות הבחירה לנשים]] ל-3 במרץ 1913 כדי להעלות את הנושא לתודעה הציבורית וכן לגרום לפוליטיקאים בוושינגטון, ובייחוד לווילסון, לא להתעלם מהנושא ובעתיד אף להשפיע על הקונגרס לקדם את התיקון לחוקה{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:0}}. פול הפעילה צוות מתנדבות שיצר קשר עם קבוצות סופרג'סטיות ברחבי ארצות הברית על מנת לגייס תמיכה במצעד. בתוך מספר שבועות הן הצליחו לגייס כ-8,000 צועדות מכל רחבי המדינה. האתגר הגדול יותר איתו התמודדה פול היה סיוע ממסדי למצעד המחאה. פול תכננה שהמצעד יתקיים ב[[שדרת פנסילבניה]], השדרה המרכזית בוושינגטון הבירה. בתחילה הרשויות לא אישרו את מסלול הצעדה ולאחר האישור, דחקו בפול לשנות את תאריך המצעד או את המסלול. פול חששה מאוד לביטחון הצועדות ושהמשטרה לא תגן עליהן מפני ההמון שהגיעשיגיע להשבעה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://memory.loc.gov/ammem/awhhtml/aw01e/aw01e.html|הכותב=Sheridan Harvey|כותרת=MARCHING FOR THE VOTE: REMEMBERING THE WOMAN SUFFRAGE PARADE OF 1913|אתר=|תאריך=}}}}. יום לפני המצעד היא פנתה לאליזבת סלדן רוג'רס, פעילת חינוך וסופרג'יסטית שהייתה גיסתו של [[ויליאם הווארד טאפט]] בבקשה שתשוחח איתו על חששותייה לביטחון הצועדות. טאפט, שהיה אז מזכיר המלחמה, הסביר שלא יוכל להתערב בהחלטת המשטרה המקומית, אולם הוא הורה לגדוד הפרשים ה-15 של מרלינדמרילנד להיות בכוננות מחוץ לבירה{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:0}}. ביום הצעדה הקונגרס העביר החלטה מיוחדת והורה למפקד משטרת הבירה, למנוע כל תנועה יומיומית לאורך מסלול המצעד ולמנוע כל הפרעה לצועדות. אולם, הוא סירב לקחת אחריות על הצועדות. פול עשתה כל שביכולתה לדאוג לאבטחת האירוע{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:1|{{צ-ספר|מחבר=Christine Lunardini|שם=Alice Paul: Equality for Women|מו"ל=Westview Press|שנת הוצאה=2012|עמ=|קישור=https://books.google.co.il/books?id=exU4DgAAQBAJ&pg=PT48&lpg=PT48&dq=Lunardini,+Christine+Congress+passed+a+special+resolution&source=bl&ots=OElV4fRhu6&sig=OT_cWmuDhzNATZBK7D5C4ahPduM&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjh_rzS0aLVAhVLPRQKHY8yAiQQ6AEILTAB#v=onepage&q=Lunardini%2C%20Christine%20Congress%20passed%20a%20special%20resolution&f=false}}}}.
 
המצעד יצא לדרכו באיחור קל כאשר עורכת הדין [[אינז מילולהנדמילהולנד]] ({{אנג|Inez Milholland)}}, לבושה בלבן ורכובה על סוס לבן, הובילה את המצעד. כ-5,000 נשים צעדו במצעד, מחולקות לקבוצות לפי מקצועות, מדינות בארצות הברית, נציגות ממדינות אחרות ועוד. למעלה מחצי מיליון בני-אדם, בעיקר גברים, שהגיעו להשבעה של וילסון הגיעו לצפות במצעד, ובהיעדר הגנה משטרתית מספקת, נוצרה מוהמה כשצופים החלו להיכנס למסלול הצעידה ולא איפשרו לנשים להתקדם. המשטרה לא עשתה דבר כדי להגן על הנשים מפני פורעים{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:1}} והפרשים נכנסו לבירה לחצוץ בין הצועדות להמון ולהשכין סדר{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:0}}.
 
המצעד והפרעות הסדר שליוו אותו זכו לכיסוי תקשורתי נרחב וכן הוקמה ועדת חקירה של האירועים על ידי הסנטהסנאט. פול קיוותה למנף את נושא זכות הבחירה לנשים באמצעות השתתפות בדיוני הוועדה, אך הוועדה התמקדה בהתנהלות המשטרה באירוע. כך או כך, האירוע זכה לחשיפה ציבורית גדולה{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:0}}. עוד באותו החודש נפגשה פול עם הנהגת NAWSA על מנת לקדם ארגון שיעסוק בשתדלנות ברמה הפדרלית למען זכות הצבעה לנשים{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:2|{{Cite news|url=http://spartacus-educational.com/USAWcuws.htm|title=Congressional Union for Women Suffrage|newspaper=Spartacus Educational|access-date=2017-07-28}}}}.
 
== מפלגת הנשים הלאומית ==