הצבא הרומי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לתורת לחימה |
יונתן מרום (שיחה | תרומות) |
||
שורה 28:
הצבא הרומי התאפיין מאז ראשית דרכו ביכולת להשתנות, ולהסתגל בצורה טובה לתנאים חדשים שנוצרו בשדה הקרב. לעתים קרובות, השינויים והרפורמות התבצעו בעקבות תבוסות גדולות שנחל הצבא. הכמות העצומה של כוח האדם שעמד לרשותה, נתנה לרומא את היכולת להשתקם גם לאחר תבוסות גדולות (כמו למשל ב[[קרב קאנאי]]), ולהשמיד לבסוף את האויב.
בתקופת המלוכה, ובתחילת דרכה של הרפובליקה, הצבא הרומי היה מבוסס על המעמדות החברתיים-כלכליים הגבוהים בחברה. המשרתים בצבא היו אזרחים רגילים (אשר היו בעלי קרקעות, שכן הרומאים האמינו שרק שלמי שיש קרקע משלו, ילחם בשבילה עד מוות) והתגייסו למספר שנים קטן לשירות צבאי. החיילים היו אחראים על קניית החימוש והציוד, ורק אלו שיכלו להרשות זאת לעצמם יכלו להצטרף לצבא. הצבא בתקופה זו היה מבוסס על מבנה ה[[פלאנקס]], שהיה מקובל בעולם העתיק באותה תקופה.
===הרפובליקה התיכונה===
שורה 40:
{{הפניה לערך מורחב|הצבא הרומי בתקופת הרפובליקה המאוחרת}}
בשנת 107 לפני הספירה, לאחר שהרומאים היו נתונים בסכנה נוראית עקב פלישה של שבטים גרמאנים מאזור האלפים, ביצע [[גאיוס מריוס]] מספר רפורמות משמעותיות במבנה הצבא וביחס שבין צבא לחברה. גאיוס מריוס נתן לכל אזרח רומאי את הזכות להתנדב לצבא, והאריך את תקופת השירות ל-25 שנים. הוא נתן להמונים את היכולת לשפר את מצבם, ולשרת כחיילים מקצועיים. מכיוון שהחיילים העניים לא יכלו לרכוש לעצמם את הציוד, מריוס הנהיג שיטה שבה המדינה נתנה לחייל את ציודו. כמו כן, הוא הנהיג שיפורים בחימוש ובשיטת הלחימה. לבסוף, מריוס נתן אזרחות רומית לכל האזרחים של בעלות הברית האיטלקיות, לאחר השלמה של תקופת השירות בצבא.
===תקופת הקיסרות המוקדמת===
| |||