שמעון בעדני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מן הסתם שוחרר כי הסתיימו ימי המעצר.
שורה 28:
למד ב[[ישיבת נובהרדוק]] ב[[חדרה]] ובהמשך עבר לישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים והיה מתלמידי [[הרב שך]]. לאחר מעברו של הרב שך ל[[ישיבת פוניבז']] עבר ל[[ישיבת פורת יוסף]] והיה לתלמידו של הרב [[עזרא עטייה]]. בשנת [[תשי"ג]] נבנתה ב[[קטמון]] פנימייה לבחורי פורת יוסף שהתגוררו מחוץ לירושלים, והוא מונה לאחראי על הפנימייה. נישא לשולמית, אחייניתו של הרב [[שלום לופס]]. לאחר נישואיו, בגיל 31, מונה ל[[ר"מ]] בשיעור ג' ולאחד מראשי ישיבת פורת יוסף, לצד הרב ציון כהן (שיעור א', לימים ראש הישיבה הקטנה) והרב [[שלום כהן (רב)|שלום כהן]] (שיעור ב'). בתקופה זו הפנימייה בקטמון הפכה לישיבה בפני עצמה, והוא מסר בה את השיעורים.
 
בשנת [[1951]] נעצר עקבבחשד חברותושהיה חבר ב[[ברית הקנאים]]{{הערה|{{הצופה||צו מעצר הוצא גם נגד שמעון בעדני והנער ד. רפול|1951/06/07|00408}}}} ביחד עם כארבעים חברים נוספים. הוא שוחרר לאחר זמן קצר עקב מחאה ציבורית על תנאי כליאת העצורים.
 
לאחר תקופה עבר ל[[בני ברק]] והקים את כולל תורה וחיים יחד עם הרב [[משה פרדו]]. הוא לומד בכולל מדי יום, ומוסר שיחת מוסר שבועית בו. עם זאת, עדיין שמר על קשר עם ישיבת פורת יוסף, והוא משמש בישיבה כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[יום כיפור]]. לאחר מעברו לבני ברק חיזק את הקשר עם הרב שך, ולמד עמו בחברותא. כמו כן היה בקשר עם הרב [[חיים גריינימן]]. בשנת [[תשל"ג]] מונה לראש "מועצת חכמי התורה של בני ברק", לצד הרב [[מאיר מאזוז]], הרב [[שלמה מחפוד]], הרב [[מסעוד בן שמעון]] והרב מיכאל פחימא. המועצה פעלה בענייני מוסדות הספרדים בבני ברק.