עץ פילוגנטי – הבדלי גרסאות

'''עץ [[פילוגנטיקה|פילוגנטי]]''' או '''עץ אבולוציוני''' הוא [[עץ (תורת הגרפים)|גרף בצורת עץ]] המייצג את היחסים ההיסטוריים-[[אבולוציה|אבולוציונים]] המשוערים בין מינים ביולוגים שונים על סמך דמיון [[גנום|גנטי]] או [[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגי]] ביניהם.

ההנחה שעומדת בבסיס בניית העצים הפילוגנטיים, היא כי ל[[טקסון|טקסונים]] בעץ יש [[אב קדמון משותף]]. כל [[צומת (תורת הגרפים)|צומת]] בגרף הוא [[טקסון]] או יחידה טקסונומית (למשל [[מין (טקסונומיה)|מין]] של בעל חיים), והפיצול מגדיר שני טקסונים בעלי מוצא משותף.

בעץ פילוגנטי מושרש, כל צומת בעל צאצאים מייצג את האב הקדמון המשותף של צאצאיו. לעתים נהוג לציין את פרק הזמן האבולוציוני או מידת הדמיון בין שני צמתים באמצעות אורך ה[[קשת (תורת הגרפים)|קשת]] המקשרת ביניהן. כל צומת נקרא יחידה טקסונומית. צומת קצה ("עלה") בעץ הוא מין הקיים כיום, וצומת פנימי (שאינו קצה) נקרא "יחידה טקסונומית משוערת" שכן אין תצפית ישירה של קיומו. בנוסף ל[[פילוגנטיקה]], עצים הם כלי שימושי בתחומים ביולוגיים שונים כגון [[סיסטמטיקה]] ו[[ביואינפורמטיקה]].

עצים לא מושרשים ממחישים רק את השייכות של צמתיצומתי עלה זה לזה, ואין בהם צורך בשורש, ידוע או מוסק.

אחד התורמים המשמעותיים לתחום של בניית עצים פילוגנטיים היה [[וילי הניג]] ותרומתיו החשובות ביותר היו השיטה של בדיקת [[הומולוגיה (ביולוגיה)|הומולוגיות]] בין יצורים באמצעות דמיון מורש בין יצורים (כולל [[ריצוף DNA]], בדיקת התנהגות, בדיקות מורפולוגיות וכו') וכן הדגשתו לבדיקת העבר של היצור בעיקר בעזרת מאובנים.

עם התפתחות תחום ה[[ביואינפורמטיקה]], ניתן כיום לבנות עץ פילוגנטי בהינתן מספר רצפים ידועים של מולקולות בעלות תפקוד זהה, כגון רצפי DNA אשר מקודדים לחלבון משותף בין מינים שונים.