מתווה קלינטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
SCSC (שיחה | תרומות)
הוספתי קישור אחד ולינק אחד
SCSC (שיחה | תרומות)
תגובת ממשלת ישראל למתווה
שורה 17:
 
=== תגובת ישראל ===
הפרמטרים הוצגו על ידי שלמה בן עמי, שר החוץ דאז, לפורום שכלל את אהוד ברק, [[יוסי שריד]], [[יוסי ביילין]], [[שמעון פרס]], דני יתום וגלעד שר (המתווך מטעם הממשלה, לצידו של בן עמי, במשא ומתן בקמפ דיוויד). הדיון נערך במחנה שרגא בגולן. כעבור שלושה ימים החליטה הממשלה לענות לקלינטון בחיוב. חוץ ממתן וילנאי ורענן כהן כל השרים תמכו. הממשלה אף העבירה מסמך הסתייגויות בן כמה עמודים אך הן נגעו בעיקר לסידורי הביטחון ולשליטה על המעברים. לגבי הנושאים העקרוניים התשובה הייתה חיובית. על אף שמתווה קלינטון עמד בסתירה לעקרונות שלהם התחייב [[אהוד ברק]] במערכת הבחירות שלו, כמו שלמות ירושלים והריבונות על [[הר הבית]], המתווה זכה, עם השגות והסתייגויות, לרוב גדול בממשלה, כשרק השר [[רוני מילוא]] הודיע על התפטרותו בעקבות קבלתו.
 
זו לשון ההחלטה שנשלחה ליועץ לביטחון לאומי של הנשיא קלינטון, סמואל ברגר:
מתווה קלינטון, למרות היותו קו מנחה בהצעות פשרה שונות בשנים האחרונות, אינו מחייב את ממשלות ישראל ועמד בסתירה למדיניותו של [[אריאל שרון]], מחליפו של ברק בראשות הממשלה.
 
"החלטתה של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בממשלת ישראל מיום 28 בדצמבר 2000 היא כדלקמן:
 
'רעיונותיו של הנשיא קלינטון תורמים לחידושו של משא ומתן אינטנסיבי לקראת הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים. <big>אנו רואים ברעיונות אלו בסיס למשא ומתן, בתנאי שהם יישארו, כפי שאכן הינם, בסיס לדיון שהפלסטינים מסכימים עליו</big> [ההדגשה במקור]. ישראל תבקש הבהרות מספר הנוגעות לעניינים בעלי חשיבות של ממש לישראל. ישראל מביעה את הוקרתה לנשיא קלינטון על תרומתו המכרעת, כעת ובמשך כל תקופת כהונתו, לקידום תהליך השלום במזרח התיכון לעבר עתיד טוב יותר לעמי האזור'."<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://in.bgu.ac.il/bgi/israelis/DocLib/Pages/2014/%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F.pdf|הכותב=|כותרת=מן הארכיון - מתווה קלינטון והתגובות הרשמיות לו|אתר=|תאריך=}}</ref>
 
הממשלה אף העבירה מסמך הסתייגויות בן כמה עמודים אשר נגעו בעיקר לסידורי הביטחון ולשליטה על המעברים. לגבי הנושאים העקרוניים התשובה הייתה חיובית. על אף שמתווה קלינטון עמד בסתירה לעקרונות שלהם התחייב [[אהוד ברק]] במערכת הבחירות שלו, כמו שלמות ירושלים והריבונות על [[הר הבית]], המתווה זכה, עם השגות והסתייגויות, לרוב גדול בממשלה, כשרק השר [[רוני מילוא]] הודיע על התפטרותו בעקבות קבלתו.
 
קלינטון אף ציין בזיכרונותיו במפורש כי 'כל ההסתייגויות [של ישראל] היו במסגרת הפרמטרים'. מעדויות אלו ומתגובת ישראל לעיל נראה כי ישראל היתה נכונה להמשיך את המשא ומתן על בסיס המתווה. עם זאת, יש לשים לב כי לישראל היו הסתייגויות בכל אחת מהסוגיות המרכזיות שנותרו לב המחלקות, ובניגוד לרושם שנוצר, למעשה כמה מהסתייגויות אלו חורגות מהפרמטרים של הנשיא.
 
מתווהאף על פי קלינטוןזאת, למרות היותו קו מנחה בהצעות פשרה שונות בשנים האחרונות, אינומתווה זה איננו מחייב את ממשלות ישראל ועמד בסתירה למדיניותו של [[אריאל שרון]], מחליפו של ברק בראשות הממשלה.
 
=== תגובת הפלסטינים ===