תוכנית מהל"ב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:ynet (דיון)
מ הגהה, replaced: חסכון ← חיסכון (2) באמצעות AWB
שורה 11:
בחודש ינואר [[2004]] התקבלה ב[[הכנסת|כנסת]] חקיקה שעיקרה הפעלת מרכזי-תעסוקה על ידי גורמים מסחריים לא-ממשלתיים לאחר מכרז ממשלתי. ההחלטה נקבעה בסיוע שרי התמ"ת, האוצר והרווחה, ונתקבלה בזמן ממשלתו של [[אריאל שרון]] [[ראש ממשלה|כראש הממשלה]] ו[[בנימין נתניהו]] כ[[שר האוצר]]. השלב הראשון בתוכנית אמור היה לכלול כ-14 אלף משקי בית, והחלת המערך של התוכנית כתנאי לקבלת דמי קיום (כמו בהבטחת הכנסה). ללא השתתפות בתוכנית מבוטלת הזכאות לדמי הקיום. עיגון ההחלטה כהצבעה איפשר למוסדות המדינה לערוך חוזים עם אותן חברות כוח אדם על פי חוזה תקצוב של עד כ-20 אלף ש"ח למשק בית לחודש, דבר שלפי הערכות כלכלנים אמור לחזור בהשקעה ארוכת טווח של 3 שנים לקופת המדינה (עקב הפסקת תשלום עתידי של הקצבאות).
 
התוכנית נבנתה על פי מודל כלכלי-תעסוקתי שנקרא "מודל ויסקונסין", אשר נוסה במדינת [[ויסקונסין]]. תוצרי תוכנית זו היו בעיקרם הפחתה בתשלומים (של קצבאות שונות) של הממשל האמריקאי למשתתפי התוכנית בהצלחה, דהיינו כניסת בוגרי התוכנית למעגל העבודה במשק, ובכך לא יהיה צורך במתן הבטחת הכנסה על ידי הממשל האמריקאי, ובכך יווצר חסכוןחיסכון רב.
 
==מטרות התוכנית==
שורה 47:
==ההתנגדות לתוכנית==
התוכנית עוררה התנגדות גורפת בארץ, החל מהמשתתפים בה באזורים השונים (בלטה במיוחד הפגנה שנערכה מול פתיחת מרכז התעסוקה החדש בנצרת, אשר פוזרה בסופו של דבר על ידי היס"מ), וכלה בחברי כנסת ואף חברי ממשלה ([[שר התמ"ת]], [[אלי ישי]], התבטא לא פעם כנגד התוכנית).
הטענה העיקרית נגד התוכנית הייתה העובדה שהרווח הצפוי לחברות המפעילות עמד ביחס ישר לכמות האנשים אותם הם מצליחים להוריד מתשלומי רווחה בכל דרך, וכפונקציה של חסכוןחיסכון בשירותים הניתנים להם. הדבר גרם למתן שירותים בשיטת "מגע קל" (Light Touch), לפיה החברות לא הציעו שירותים אלא כאשר נשאלו באופן מפורש, דבר אשר לא קרה כיוון שמדובר באוכלוסייה נטולת השכלה שאינה יודעת את זכויותיה. בנוסף, ניסו החברות להקשות על משתתפים רבים אשר לא היה סיכוי כי ימצאו עבודה, בתקווה כי אלו יפסיקו לבוא לדרוש את הבטחת ההכנסה. החברות הציגו אנשים אלו ככאלו שהפסיקו לקבל תשלומי הבטחת הכנסה כתוצאה מהשמה, וכך קיבלו כסף נוסף מהממשלה. לבסוף החברות השאילו, כחלק מה"שירות הקהילתי" אותו היו צריכים המשתתפים לבצע כאשר לא מצאו עבודה, כוח עבודה זול לחברות אחרות, וגרפו כך רווחים לכיסם.
פתולוגיות אלו הביאו את שר התמ"ת לביטול התוכנית, וניסיון ליצור תוכנית חלופית אשר תמנע את ניצולם והערמת קשיים על האוכלוסיות החלשות המשתתפות בה.