T-55/54 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ @26070714 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:Matanyabot
מ ←‏תיאור: הגהה, replaced: חסרון ← חיסרון באמצעות AWB
שורה 57:
טנקי ה-T-55/54 קלים להפעלה, אמינים מבחינה מכנית וזולים. אחד היתרונות הבולטים בעיצובם הוא גודלם, כשגובה הצריח הוא בסך הכל 2.4 מטר, בהשוואה ליריביו המערביים כמו M48 פטון שגובהו 3.13 מטר או צנטוריון שגובהו 2.94 מטר. הצללית הנמוכה מקשה על פגיעה בטנק, ובנוסף הצריח בצורת חצי כדור הגביר את המיגון הבליסטי. הטנק נהנה מניידות טובה בזכות הזחלים הרחבים עם לחץ נמוך ויחס כח למשקל גבוה. משקלו הקל יחסית מאפשר לו לחצות גשרים שטנקי מערכה אחרים לא מסוגלים לחצות, ולשנעו ברכבות בקלות.
 
אחת מנקודות התורפה המרכזיות של הטנק שנבעו כתוצאה מממדיו הקטנים הייתה זווית ההנמכה הלקויה של התותח (4- מעלות, בניגוד ל-10- מעלות בטנקים מערביים) שפגעה ביכולת השימוש ברמפות ירי והקשתה מאוד על מציאת עמדת תובה, בה רק הצריח והתותח חשופים (מאחר שהדוקטרינה הסובייטית קידשה את המתקפה, חסרוןחיסרון זה נחשב סביר בתכנון). כתוצאה מהמרחב הצפוף בטנק הוגבלה כמות התחמושת שניתן לשאת וקצב הירי היה נמוך בהרבה לעומת טנקים מערביים. בעוד צוות מיומן של טנק [[צנטוריון]] מערבי היה מסוגל לירות למעלה מ-15 פגזים בדקה, קצב האש של ה-T-55/54 עמד על 4–5 פגזים. לכך הייתה השפעה מכרעת במהלך הקרבות ב[[רמת הגולן]] ב[[מלחמת יום הכיפורים]]{{הערה|1=Dunsten, Simon. '''Centurion vs T-55', Yom Kippur War 1973''', [[2009]] Osprey Publishing Ltd, p. 28}}.
 
מערכת בקרת האש הפשוטה יחד עם המחסור בתחמושת חודרת שריון אפקטיבית הביאו לכך שטנקי ה-T-54 נאלצו להשתמש בעיקר בפגזים חלולים עד שנות ה-60, על אף חוסר הדיוק שלהם בטווחים רחוקים. זאת מאחר שמנקודת המבט הסובייטית, זירת הקרב העיקרית של הטנקים תהיינה באירופה, שם תנאי השטח יכתיבו קרבות מטווחים קצרים{{הערה|1=Zaloga, p 40}}.