יונדב בן שמעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3:
 
==דמותו==
יונדב נזכר כרעו של אמנון, בנו בכורו של דוד. בספרו [[קדמוניות היהודים]], מכנה [[יוסף בן מתיתיהו]] את יונדב כיהונתן בן שמעה.{{הערה|[[יוסף בן מתיתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', ירושלים, [[מוסד ביאליק]], 2002, עמ' 243-241. על שוני זה בשמותיו ראו: [[שמעון בר אפרת]],'''מקרא לישראל שמואל ב''', ירושלים, [[הוצאת מאגנס|מאגנס]], 1996, עמ'131. וראו גם: [[משה צבי סגל]], '''ספרי שמואל''' ,ירושלים , קריית ספר, 1987, עמ' שי}} ניתן לפרש את המילה: '''רֵעַ''' כאוהב או כחבר לבן המלך בזכות הקרבה המשפחתית. יונדב, מי שהשיא את עצת ההתחלות לבן-דודו, מוצג כרעו של אמנון: "ולאמנון רע ושמו יונדב בן-שמעה אחי דוד" ({{תנ"ך|שמואל ב|יג|ג}}).הרֵעַ, משמעו לרוב ידיד וחבר, אולם הוא משמש גם ככינוי לאהוב ({{תנ"ך|שיר השירים|ה|א|קצר=כן}}, {{תנ"ך|שיר השירים|ה|טו|ללא=פרק|קצר=כן}}) - כפי ש[[השולמית|הרעיה]] ב[[שיר השירים]] הוא כינוי לאישה אהובה. יונדב אמנם איננו האוהב המתאווה, כי אם אמנון, אך הסיפור ב{{תנ"ך|שמואל ב|יג|קצר=כן}} בא להרחיק את הקוראים מעולם האהבה של שיר השירים. הרֵעַ האוהב בשיר השירים הפך בסיפור ב{{תנ"ך|שמואל ב|יג|קצר=כן}}, הרֵעַ הוא היועץ בעניינים שבינה לבינו.{{הערה|[[חיים חיון]], מדוע ביקש אמנון דווקא לביבות? - על הזיקה בין סיפור אמנון ותמר לשיר השירים, '''על הפרק''' : כתב עת למורים לתנ"ך בבתי-הספר הכלליים, אוקטובר 1998, גיליון 15.}}
אך מחלקו בסיפור [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]] ו[[תמר (בת דוד)|תמר]], ומציון התואר חכם מאד ניתן לפרש כנושא תואר בחצר המלך. זאת ניתן להבין גם על פי היקרות הצירוף המקראי ,רע המלך, כמו בכתוב ב{{תנ"ך|דברי הימים א|כז|לג}}: '''וְחוּשַׁי הָאַרְכִּי, רֵעַ הַמֶּלֶךְ''', שם נמנה [[חושי הארכי]] עם פקידים אחרים במערך הפקידותי של דוד.
גם אצל ה[[כנענים]] היו פקידים כאלה. ב[[מכתבי אל-עמארנה]] נזכר תואר כזה, ומכך ניתן להסיק כי יונדב היה בחזקת רע במובן של יועץ תמידי של אמנון. תואר זה של: '''רֵעַ''', מלווה בתיאור המחבר המקראי את יונדב בתואר: {{ציטוטון|'''אִישׁ חָכָם מְאֹד'''}}, מסביר כי יונדב לא היה רֵעַ במובן של חבר אלא רֵעַ במובן של יועץ.{{הערה|[[שמואל אברמסקי]], '''עולם התנ"ך, שמואל א''', דודזון עתי, 1993, עמ' 123.}}