מטפורה – הבדלי גרסאות

על פי [[עקרון שיתוף הפעולה]] של [[הרברט פול גרייס|גרייס]], בכל אקט תקשורת מתקיימת הנחה של שיתוף פעולה. כל דובר מניח שנמענו משתף פעולה עמו, ומתוך כך נוצרים [[כללי השיח]]. אחד מכללי השיח, למשל, הוא כלל הרלוונטיות. על כל מבע להיות רלוונטי לשיח. כך, למשל, אם X שואל את Y, "כיצד אני נראה?", ו-Y עונה "מעונן היום", Y הפר את כלל הרלוונטיות. הפרה של אחד מכללי השיח תוך כדי שמירה על עקרון שיתוף הפעולה מייצרת [[אימפליקטורה]] - מובן הנרמז מהשיח, אך לא נאמר במפורש. בדוגמה הקודמת X יכול להסיק ש-Y רמז לו שהוא לא נראה טוב, מאחר שהוא הפר את כלל הרלוונטיות.

 

 

==פיענוח מטפורות==

לטענתו של הרשב מטפורה קיימת רק כאשר הוצמדו יחדיו בטקסט שני תחומי משמעות שונים. הוא מנסה לבנות תאוריה של המטפורה, שאינה מסתמכת, אם כן, על מבנה [[תחביר]]י, אלא על תאוריה סמנטית. לצורך כך הוא מציע את המושגים "מסגרות רפרור" ו"שדות רפרור".

 

 

 

לטענתו של הרשב, כל מטפורה מורכבת מ'''בסיס''' ומ'''מסגרת משנית''', כאשר הבסיס הוא מסגרת הרפרור הקיימת בטקסט, והסכימה המשנית מובנת על פי הבסיס. למה הכוונה? במשפט "דן הוא שועל", לדוגמה, אם "דן" בטקסט הוא אדם, ויש לו מסגרת רפרור מסוימת, אז המילה "שועל" היא המסגרת המשנית. הקורא מייצר אנלוגיה בין הבסיס למסגרת המשנית, ומעניק לבסיס תכונות מהמסגרת המשנית, אולם תכונות שיתאימו לבסיס. כך, הקורא לא יפענח, במרבית המקרים, את המשפט "דן הוא שועל" כאילו פירושו היה "לדן יש שיניים חדות כשל שועל", מכיוון שתכונה זו לא מתאימה למסגרת הרפרור שהוא בנה לדן. לעומת זאת, הוא יקח מתכונות המילה "שועל" דברים שיתאימו לדן, כמו "ערמומיות", "זריזות" וכדומה. במקרים רבים הקורא אינו מעניק תכונה אמיתית של המסגרת המשנית לבסיס. קשה להניח כי שועל הוא אכן "ערמומי", אולם זהו דימוי מקובל של השועל. מרבית הקוראים יודעים זאת, ובכל זאת הם מעניקים תכונה של הדימוי העממי של השועל, במקום תכונה אחרת, שמתקיימת בפועל אצל שועלים.