סומטיזציה – הבדלי גרסאות

המונח נטבע על ידי ה[[פסיכואנליטיקאי]] [[וילהלם שטקל]] ב-1924, אך הוא הגדיר אותו כ"המרה של מצב רגשי לתסמינים גופניים", הדומה להגדרה של ראשוני ה[[פסיכואנליזה]] [[זיגמונד פרויד]] ו[[אויגן בלוילר]] לתופעות הגופניות המתרחשות בהפרעת [[היסטריה נשית]].{{הערה|שם=עמוד 5|1=[http://www.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=CJlQC2AsRgMC&oi=fnd&pg=PA1&dq=Woolfolk++Allen,+Treating+Somatization&ots=J48YAcUKxZ&sig=4f9Sa2snQmcxZ_wu5mZ-xVkT9Yk&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Treating Somatization], עמוד 5}} ב-1977 הוסיף על כך [[ג'ורג' גרודק]] וטען כי ניתן לפרש תסמיני סומטיזציה של כל הפרעה כביטויים סמליים של מניעים [[לא-מודע]]ים, וכי הם פועלים באופן דומה למנגנון בו פועלת [[היסטריה]]. ב-1950 ניסה [[פרנץ אלכסנדר]] לתקן את ההכללה של הפסיכואנליזה, וחילק את התסמינים הסומטיים על פי שני גורמים: אלו שמבטאים "המרה" סימבולית של קונפליקטים פסיכולוגיים לא-מודעים לתסמינים גופניים; ואלו שנובעים באופן ישיר או עקיף מעוררות פיזיולוגית או רגשית - דבר שלא תלוי בהסברים פסיכואנליטיים מעורפלים ואיפשר [[מחקר]] מהימן ותקף יותר בהמשך.{{הערה|שם=עמוד 5}}