מקורות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 150:
'''1995 - אספקת מים לממלכת ירדן-''' במסגרת הסכם השלום שנחתם באוקטובר 1994 בין מדינת [[ישראל]] לבין ממלכת ירדן, נכלל נספח מיוחד העוסק בקשרי המים שבין שתי המדינות ובסוגיות אספקת המים. על פי ההסכם סיפקה מדינת ישראל לממלכת ירדן ממעלה [[סכר דגניה]] כמות שנתית של 30 מיליון מ"ק, כש-20 מיליון מ"ק הנם "מים ירדניים": ממלכת ירדן מעבירה אותם לישראל מנהר ה[[ירמוך]] לאיגום בכנרת בחורף, וישראל מחזירה אותם לממלכת הירדנית בקיץ. בשנת [[1997]] הסכימה מדינת ישראל להוסיף לכמות השנתית המסופקת עוד 25 מיליון מ"ק מים. כיום עומדת הכמות השנתית הכוללת המועברת לממלכת ירדן מ"מקורות" על 50 מיליוני מ"ק. בהתאם להחלטת ממשלה,"מקורות" נערכת להגדלת כמות המים השנתית המסופקת לירדן ב-50%, כלומר ליעד אספקה של 75 מיליון מטר קוב בשנה. ההיערכות כוללת הנחת קו מים חדש בין תחנת דגניה לברֵכת בית זרע שמדרום לכנרת.
'''1995 - אספקת מים לרשות הפלסטינית-''' "מקורות" מספקת מים לרשות הפלסטינית, בהתאם ל"הסכם המים" שנחתם בוושינגטון ב-1995.
'''1997 - פריצת דרך בהתפלת מי ים אילת'''
שורה 157:
בשנת 1997 חנכה "מקורות" את מפעל [[התפלת מי ים]] בשיטת "[[אוסמוזה הפוכה]]" - סבחה ג'. על פי גישה זו מתפיל המפעל תמהיל של מי ים ורכז הנפלט ממתקני ההתפלה של המים המליחים, ובכך מבטיח עלות נמוכה של תהליך ההתפלה בהשוואה למתקנים בעלי גודל דומה בעולם. מתקן סבחה ג' סיפק בשנה הראשונה להפעלתו 8,000 מ"ק מים מותפלים ליממה. בשנת [[1998]] הוגדל המתקן לתפוקה של 10,000 מ"ק מים מותפלים ליממה. טכנולוגיית ההתפלה "האוסמוזה ההפוכה" יושמה לראשונה בארצות הברית בראשית שנות ה-70. בשנת 1978 הופעל מפעל התפלה ראשון בשיטה זו, שהתפיל מים מליחים שמקורם בקידוחים -סבחה א'. בשנת 1992,נבנה מתקן התפלה נוסף בשיטה זו - סבחה ב'. יכולת הייצור של שני מתקני הסבחה הגיעה ל-36,000 מ"ק מים ביום. לנוכח העובדה שתפוקת מי הקידוחים מוגבלת, נוצר צורך בהפקת מים ממקור נוסף שיספק את צריכת המים באזור. המשאבים הופנו כאמור לעבר התפלת מי ים סוף. באמצעות שלושת מתקני ההתפלה מספקת כיום "מקורות" את מלוא צריכת המים באילת, באיכות טובה, באמינות מרבית ובזמינות גבוהה, ומאפשרים את קיום התיירות המשגשגת בעיר.
'''2004– אספקת מים מותפלים ממתקן נווה זוהר לאזור ים המלח-''' "מקורות" הקימה את המתקן להתפלת מים מליחים בצד הצפון מערבי של אזור התעשייה נווה זוהר, כדי לספק מים מותפלים לתושבים באזור ולבתי המלון שלאורך חוף ים המלח. אזור נווה זוהר אינו מקבל מים מהמערכת הארצית אלא מקידוחים מליחים באזור. המים לצורכי שתייה סופקו באמצעות מתקני התפלה קטנים שהותקנו ביישובים ובבתי המלון. המתקן בנווה זוהר נותן מענה לכל הצרכים - הן לחקלאות והן לתיירות. מי הגלם למתקן
2004 - '''הפחתת תכולת בורון במי ים סבחה ג' ורישום פטנט-''' לצורך שיפור איכות המים המותפלים ולהפחתת תכולת הבורון (יסוד כימי) בהם, שידרגה "מקורות" בשנת 2004 את תהליך ההתפלה במתקן סבחה ג' שב[[אילת]]. התהליך המשודרג כולל הוספת אמצעים לסילוק [[בורון]] מהמוצר על ידי מערכות משולבות מתקדמות. בשנת 2011 רשמה "מקורות" לראשונה פטנט על שמה-פטנט לסילוק הבורון -ובכך הפכה לבעלת הקניין הרוחני על המידע המקצועי הקשור בתהליך. ל"מקורות" פטנטים רשומים נוספים.
שורה 297:
{{רשויות המים בישראל}}
{{קואורדינטות מוויקינתונים|display=title|type:landmark}}
[[קטגוריה:אספקת מים בישראל]]
[[קטגוריה:חברות תשתית ישראליות]]
| |||