פקיסטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
RK2017 (שיחה | תרומות)
←‏פוליטיקה וממשל: הרחבה מהויקי האנגלית
שורה 91:
 
==פוליטיקה וממשל==
{{להשלים|נושא=מדינות אסיה}}
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של פקיסטן}}
פקיסטן היא [[רפובליקה אסלאמית]] ו[[דמוקרטיה פרלמנטרית]] ו[[פדרציה]].
 
[[ראש מדינה|ראש המדינה]] הוא [[נשיא פקיסטן]] הנבחר אחת לחמש שנים על ידי הפרלמנט הארצי ונציגים מן מחוזות המדינה. תפקידו בעיקר סמלי והוא המפקד הרשמי של [[הכוחות המזוינים של פקיסטן]] (בפועל [[ראש ממשלת פקיסטן]] הוא זה שממנה בעלי תפקידים בצבא). ראש ממשלה אמנם מהווה הסמכות הביצועית העליונה, אך הוא חייב להיוועץ עם הנשיא על מרבית ממהלכיו. סמכות נוספת של הנשיא היא חנינת אסירים. לפי החוקה, הנשיא חייב להיות מוסלמי. הפרלמנט יכול להדיח את הנשיא ברוב של שני שלישים מחבריו.
===יחסים עם ישראל===
 
ראש הממשלה הוא לרוב מנהיג מפלגת הרוב או המפלגה הגדולה ביותר באסיפה הלאומית. ראש הממשלה נבחר על ידי הפרלמנט ומייעץ לנשיא המרכיב את הממשלה. החל משנת [[1994]] ישנם כ-33 משרדי ממשלה שונים.
 
[[הפרלמנט של פקיסטן]] מורכב משני בתים: [[הסנאט של פקיסטן|הסנאט]] ([[בית עליון|הבית העליון]]) אשר מכיל 103 נציגים הנבחרים בשיטת [[הקול היחיד הנייד]] על ידי הפרלמנטים של המחוזות (כאשר לכל מחוז יש ייצוג שווה), ו[[האסיפה הלאומית של פקיסטן|האסיפה הלאומית]] ([[הבית התחתון]]) אשר מכיל 342 נציגים הנבחרים ב[[בחירות בשיטה הרובנית|שיטה הרובנית]] אחת לחמש שנים. הנשיא וראש הממשלה יכולים לפזר את הפרלמנט בהתאם לחוקה.
 
פקיסטן היא פדרציה, ולכן בכל אחד מ[[מחוזות פקיסטן]] יש פרלמנט וממשלה משלעצמו.
 
=== יחסי חוץ ===
כמדינה המוסלמית השנייה בגודלה בעולם (אחרי [[אינדונזיה]]) וכבעלת ארסנל נרחב של [[נשק גרעיני]], לפקיסטן יש תפקיד חשוב בקהילה הבינלאומית. בשנת [[2004]] הפכה פקיסטן לשותפה משמעותית של [[נאט"ו]] ב[[המלחמה העולמית בטרור|מלחמה העולמית בטרור]]. לפקיסטן יש יחסים מתוחים מאוד עם שכנתה [[הודו]] לאור הסכסוך הטריטוריאלי על [[קשמיר]]. בשל מתיחות זו, פקיסטן מקיימת יחסים הדוקים מאוד עם [[טורקיה]] ו[[איראן]]. מדינה נוספת המקיימת יחסים טובים עם פקיסטן היא [[ערב הסעודית]]. פקיסטן היא מדינה בעלת השפעה רבה ב[[הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית|סוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית]], למרות שאינה חתומה על [[האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני]].
 
לאורך [[המלחמה הקרה]] פקיסטן החזיקה בעמדות פרו-[[ארצות הברית|אמריקניות]] ואנטי-[[ברית המועצות|סובייטיות]], אך חיזקה את יחסיה עם [[רוסיה]] מאז שנת [[1999]] ויחסיה עם ארצות הברית חוו עליות ומורדות רבים.
 
====יחסים עם ישראל====
{{הפניה לערך מורחב|יחסי ישראל-פקיסטן}}
כמדינה [[אסלאם|מוסלמית]], השנייה בגודלה בין מדינות האסלאם, לא התקיימו קשרים דיפלומטיים בינה לבין מדינת [[ישראל]]. אולם בחודש [[ספטמבר]] [[2005]], על רקע [[תוכנית ההתנתקות]], חלה התקרבות בין שתי המדינות. שר החוץ הישראלי [[סילבן שלום]] נועד ב-[[1 בספטמבר]] [[2005]], ב[[טורקיה]], לפגישה רשמית וגלויה עם שר החוץ הפקיסטני והוחלפו הצהרות ידידות והבעות תקווה להידוק הקשרים. ב-[[14 בספטמבר]] נפגש [[ראש ממשלת ישראל]] [[אריאל שרון]] עם נשיא פקיסטן [[פרבז מושארף]] במסדרונות עצרת [[האו"ם]] ושני האישים החליפו לחיצת יד. ב-[[18 בספטמבר]] נפגש הנשיא מושארף עם מנהיגי הקהילות היהודיות ב[[ארצות הברית]] וכינה את המפגש "אירוע היסטורי". פגישות אלה טרם הבשילו ליחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות.