ג'עפר נומיירי – הבדלי גרסאות

בשלהי 1984 גבר החשש לחיי היהודים הממתינים במחנות מוכי ה[[מגפה|מגפות]], והושגה הסכמתו של נומיירי להפעלת [[רכבת אווירית]] שתטיס את אלפי העולים משטח סודאן. כך יצא לדרך [[מבצע משה]], במסגרתו הוטסו כשמונת אלפים עולים תחת איפול תקשורתי, המטוסים נחתו במסלולים צדדיים ורה"מ [[שמעון פרס]] הגיע להסכמה עם ועדת העורכים של העיתונים בארץ לא לפרסם. בינואר [[1985]] הידיעות על המבצע הגיעו ליהודי ארצות הברית על ידי נציג הסוכנות שגייס כסף למבצע. משם דלפו טרם סיום המבצע לתקשורת באמצעות עיתונאי ישראלי שכתב על כך בכתב העת נקודה (גיליון 82, 4/1/1985), הכתבה צוטטה בוושינגטון וממשלת ישראל אולצה לסיים את המבצע בטרם עת ב 5 בינואר 1985,{{הערה|1=[[מיכאל קורינאלדי]], '''יהדות אתיופיה - זהות ומסורת''', תשמ"ט 1988 עמ' 22-23}} בעקבות החשיפה הופעלו לחצים על נומיירי מצד מנהיגים ערביים אחרים להפסיק את הסיוע. באתיופיה ובסודאן נותרו עוד קרוב ל-15,000 יהודים, ומשפחות רבות נקרעו: חלק מה[[הורות|הורים]] או ה[[ילד]]ים נשארו באתיופיה וחלק הגיעו לישראל.{{הערה|שם=JVL|1=[http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Judaism/ejhist.html#operation1 על ההיסטוריה של יהודי אתיופיה] באתר הספרייה היהודית המקוונת}} בהמשך אותה שנה הועלו מהמחנות בסודאן לארץ כאלף יהודים ב[[מבצע שבא]], ביוזמת [[ג'ורג' בוש (האב)|ג'ורג' בוש האב]], שהיה אז [[סגן נשיא ארצות הברית]].