ספר היובלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: , |
|||
שורה 13:
הספר חוזר על סיפורי ספר [[בראשית]], מ[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] ועד ל[[יציאת מצרים|גלות מצרים]], בניסוח שונה. הוא השתמר בצורה השלימה ביותר בחבשית. קטעים ממנו שרדו גם ביוונית, בסורית (ארמית-נוצרית) וב[[לטינית]]. הוא מכונה גם "בראשית זוטא", "צוואת משה", "גילוי משה", ונזכר בספר "ברית דמשק" בשם "ספר מחלוקת העתים ליובליהם ו(ל)שבועותיהם". הספר שייך ל[[סוגה ספרותית]] המכונה [[מקרא משוכתב]]. לפי המסגרת ה[[עלילה|עלילתית]] של הספר, [[מלאך]] הפנים חוזר על הסיפורים בפני [[משה]] ב[[מעמד הר סיני]]. לכל אירוע ב'''ספר היובלים''' מצוין תאריך מדויק, הקובע את מספר השנים שחלפו מאז בריאת העולם עד התרחשות אותו מאורע ואף את החודש והיום באותה שנה ספציפית. תולדות האנושות מתוארות במחזורים של שבע שנים (שמיטות) המכונים בספר "שבוע", ובמחזורים של שבעה "שבועות" (49 שנים) המכונים "יובל". בפרק כ"ג, לאחר מות אברהם, משולב חזון אפוקליפטי שאיננו אופייני לסוגה ולסגנון של שאר הספר.
[[לוח שנה|לוח השנה]] הנהוג בספר היובלים (ומהווה בו מוטיב מרכזי) הוא לוח שנה שמשי בן 364 יום. לוח זה היה נהוג גם בחיי הקהילה שכתביה נתגלו בקומראן, ונזכר בכתבים רבים נוספים שנתגלו במקום, ובהם גם [[ספר חנוך א'|ספר חנוך]]. בספר היובלים מוזכר פולמוס עם לוח ירחי שמוכר לנו היום: ״(נה) והיו אנשים אשר יביטו יראו בירח, הוא המשחית את הזמנים, ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנה. נו) ולכן ישחיתו את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות, ויום בלתי טהור ליום המועד.״
<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/6.htm|כותרת=��� ������� ������ ����� �������|אתר=www.daat.ac.il|תאריך_וידוא=2017-10-08}}</ref>
==השפעת הספר על היהדות==
| |||