נחלת שמעון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית nrg1 לתבנית nrg (תג) (דיון)
מ תמונה, הגהה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=שכונה יהודית במזרח ירושלים|אחר=נחלתו הגאוגרפית של שבט שמעון|ראו=[[שבט שמעון]]}}
[[קובץ:Mapshimonhatzadik.jpg|220px|ממוזער|מיקום השכונות [[נחלת שמעון]] (צהוב), '''[[שכונת שמעון הצדיק|שמעון הצדיק]]''' (ירוק) ו'''[[שייח' ג'ראח]]''' (סגול) במפות מתקופות שונות]]
'''נחלת שמעון''' היא שכונה יהודית ב[[מזרח ירושלים]] בין שכונת [[שייח ג'ראח]] ושכונת [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]]. השכונה הוקמה ממערב לכביש שחיבר בין שכונת [[שייח' ג'ראח]] ו[[המושבה האמריקאית בירושלים|המושבה האמריקאית]] לבין [[הר הצופים]]. שמה הוענק לה עקב קרבתה ל[[מערת שמעון הצדיק]], אשר נמצאת ממזרח לאותו כביש.
 
==היסטוריה==
שכונת נחלת שמעון הוקמה בשנת [[1891]] כחלק מתהליך [[היציאה מהחומות]]{{הערה|{{cite book|title=ירושלים שכונות סביב לה|author1=ב קלוגר}}, תשל"ט}}. התגוררו בה בני עדות שונות:, כמו [[יהדות תימן|תימנים]], [[יהדות סוריה|חאלבים]] ו[[יהדות גאורגיה|גאורגים]] ([[שכונת הגורג'ים|גורג'ים]])., לכלולכל עדה היה [[בית כנסת]] משלה. בשכונה זו וב[[בתי נבון]] שמצפון למערת [[שמעון הצדיק]] הסמוכה התגוררו כמאה משפחות יהודיות. בתקופת המנדט, דמי השכירות בשכונה היו מהנמוכים בירושלים{{הערה|{{דואר היום||ועד הקהלה העברית בירושלים|1935/04/04|00305}}}}., ב-וגרו בה וב[[1930בתי נבון]] הוקמהשמצפון בסמוךלמערת שכונת[[שמעון שייח'הצדיק]] ג'ראחהסמוכה עבורכמאה משפחות ערביות מבוססות ומכובדותיהודיות.
 
ב-[[1930]] הוקמה בסמוך שכונת שייח' ג'ראח עבור משפחות ערביות מבוססות ומכובדות. ככלל, היחסים בין תושבי השכונה ושכונת בתי נבון הסמוכה לבין שכניהם ה[[ערבים]] היו תקינים.
ככלל, היחסים בין תושבי השכונה ושכונת בתי נבון הסמוכה לבין שכניהם ה[[ערבים]] היו תקינים. בשנת [[1948]], ערב סיום השלטון ה[[בריטניה|בריטי]] ב[[ארץ ישראל]], הדרדר מאוד מצבה הביטחוני של השכונה. עזיבת [[משפחת נשאשיבי]] את ביתה בשכונת שייח' ג'ראח הסמוכה סימנה את התגברות כוחם של הקיצונים מבין הערבים שגרו בסמיכות לשכונה. ההתקפות על השכונה גברו והמצב הביטחוני נהיה כבד מנשוא. ב-[[14 במרץ]] [[1948]] פקדו הבריטים על תושבי שכונות "שמעון הצדיק" ו"נחלת שמעון" לעזוב במהירות את בתיהם. תושבי השכונה פונו ל[[בית מנדלבאום]] ולבית ספר [[אליאנס]] (כי"ח) ליד [[שוק מחנה יהודה]].
 
===מלחמת העצמאות===
ב[[ד' בניסן]] [[ה'תש"ח]] ([[13 באפריל]] [[1948]]) נהרגו ב[[שיירת הדסה]] 78 אנשי צוות בית החולים "הדסה" ואנשי ההגנה ליד השכונה הנטושה. כוחות של [[פלמ"ח]] "הראל" שחשו לעזרתם נהדפו על ידי הבריטים.
ככלל, היחסים בין תושבי השכונה ושכונת בתי נבון הסמוכה לבין שכניהם ה[[ערבים]] היו תקינים. בשנת [[1948]], ערב סיום השלטון ה[[בריטניה|בריטי]] ב[[ארץ ישראל]], הדרדר מאוד מצבה הביטחוני של השכונה. עזיבת [[משפחת נשאשיבי]] את ביתה בשכונת שייח' ג'ראח הסמוכה סימנה את התגברות כוחם של הקיצונים מבין הערבים שגרו בסמיכות לשכונה. ההתקפות על השכונה גברו והמצב הביטחוני נהיה כבד מנשוא. ב-[[14 במרץ]] [[1948]] פקדו הבריטים על תושבי שכונות "שמעון הצדיק" ו"נחלת שמעון" לעזוב במהירות את בתיהם. תושבי השכונה פונו ל[[בית מנדלבאום]] ולבית ספר [[אליאנס]] (כי"ח) ליד [[שוק מחנה יהודה]].
 
ב[[ד' בניסן]] [[ה'תש"ח]] ([[13 באפריל]] [[1948]]) נהרגו ב[[שיירת הדסה]] 78 אנשי צוות בית החולים "הדסה" ואנשי ההגנה ליד השכונה הנטושה. כוחות של [[פלמ"ח]] "הראל" שחשו לעזרתם נהדפו על ידי הבריטים. ב[[חול המועד]] [[פסח]] כבש ה[[פלמ"ח]] את שייח' ג'ראח ושטח השכונות היהודיות. הבריטים הכריחו אותם לסגת בתואנה שציר התחבורה העובר שם נחוץ להם ונתנו את מילתם שיעדכנו לכשסיימולכשיסיימו להעביר את גייסותיהם שם. אךלבסוף בעוזבם עדכנו רק את הערבים שמיהרו והשתלטו על המקום.
 
ב[[מלחמת העצמאות]] כבש הצבא ה[[ירדן|ירדני]] את השכונה, וזו נותרה בשליטה ירדנית עד [[מלחמת ששת הימים]].
 
===אחרי מלחמת העצמאות===
השכונה ממוקמת בסמוך ל[[הקו העירוני|קו העירוני]], אבל נמצאת ב[[מזרח ירושלים]], ולכן הייתה בלתי-נגישה לאזרחי ישראל. בתיה הנטושים של השכונה נתפסו על ידי "האפוטרופוס לנכסי אויב" של ירדן, והוא שיכן בהם [[בעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים פלסטינים]] בתמורה לכך שיאבדו את מעמד הפליט שלהם{{מקור}}.