מארי אנטואנט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא זמן קצר
מאין תקציר עריכה
שורה 76:
אחד ממקורות המידע המעטים שנותרו ומציגים את מארי אנטואנט באור אוהד הוא זכרונותיה של מאדאם קמפיין, האומנת של ילדי המלך והמלכה. היא סיפרה על תשובותיה השנונות של מארי אנטואנט בנושאים שונים ועל יחסה טוב המזג כלפי אנשי החצר. דוגמה ליחסה השנון והמשועשע של המלכה לכובד ראשם של אנשי חצר המלכות ניתן למצוא ב[[אנקדוטה]] על ה[[רופא]] המלכותי, שנהג לספר על מות מטופליו במשפט "זה עתה איבדתי את אחד מחבריי הטובים". מארי אנטואנט אמרה על כך כי "אם הוא מאבד את כל המטופלים שהם חבריו, מה עולה בגורלם של אלה שאינם חבריו?"{{הערה|1=זכרונותיה של קמפיין על מארי אנטואנט}}
 
לא רק התייחסותה של מארי אנטואנט לחצר המלוכה הייתה יוצאת דופן, גם פעולותיה היו שונות מההתנהגות המלכותית הנהוגה בצרפת. ניתן למצוא [[עדות|עדויות]] רבות אך נשכחות, על סיועה לפצועים צרפתיים באמצעות פינויים ב[[כרכרה]] המלכותית, סירובה להשתתף במסעות [[ציד]] הנערכים תוך רמיסת שדות ויבול של [[איכר]]ים הגרים בשכנות לארמון ורסאי ועוד. היא הוסיפה למניין תושבי חצר ורסאי ילד [[כפר]]י עני, אותו הכירה באחד מטיוליה בכרכרתה סביב ארמון ורסאי, לאחר שגילתה כי הוא מתגורר עם סבתו ואחיותיו בעוני ובעליבות רבה. תיעוד הצטרפותו לחצר המלוכה מתאר כיצד אומץ בידי מארי אנטואנט שהעבירה אותו להתגורר בארמון, גידלה אותו כשלה (על מנת למלא את מקום הילדים שלא נולדו לה בשנות נישואיה הראשוניםהראשונות) וסייעה כלכלית למשפחתו.{{הערה|שם=קמפ|1= קמפיין}}
 
התייחסותה של מארי אנטואנט לעניי צרפת ולחייהם לא הייתה מובנת לאנשי האצולה, אשר הורגלו לחיי מותרות והוללות בארמון ורסאי המרוחק מפריז ומחיי היום יום של האזרחים. התנהגותה הפילנטרופית של מארי אנטואנט ואהדתה לכפריים סביב הארמון הייתה לא אופנתית באורח שערורייתי בעבור אצולת החצר, שראתה את תכלית קיומם בהוללות יומם וליל. אחד מבעלי התפקידים בארמון, רופאו המנתח של המלך (Loustonneau), סיפר כי מארי אנטואנט התייחסה למספר הגדול של [[עוני|עניים]] בצרפת בציינה שאילו דלק [[נר]] בחלון של כל אחד מעניי הממלכה, הייתה נוצרת [[תאורה]] יוצאת דופן בצרפת.{{הערה|שם=קמפ}}