הבדלים בין גרסאות בדף "בית צפאפא"

הוסרו 218 בתים ,  לפני שנתיים
מ
אין תקציר עריכה
מ (איתור קישורים שבורים בתבנית:mynet והעברתם לתבנית:mynet1 (תג) (דיון))
מ
ב[[מאורעות תרפ"ט]] תקפו ערבים מבית צפאפא את שכונת [[מקור חיים (שכונה)|מקור חיים]]{{הערה|{{דואר היום||גבורת העברים במקור חיים|1929/09/08|00302}}}}, הנמצאת מצפון לה. לאחר המאורעות הוגשו תלונות הדדיות ו[[משטרת המנדט]] עצרה אחדים מתושבי מקור חיים בטענה שהם היו אחראים למותו של ערבי ממקור חיים במהלך המאורעות{{הערה|{{דבר||מתעלולי המשטרה הערבית|1929/10/03|00100}}{{ש}}{{דבר||מאסרי יהודים נמשכים|1929/10/28|00400}}{{ש}}{{דבר||שוב נאסרו שני יהודים ממקור חיים|1929/10/30|00401}}{{ש}}{{דואר היום||מי הם הנאסרים של מקור חיים|1929/10/15|00200}}}}. במקביל התנהלו משפטים נגד אחדים מתושבי בית צפאפא{{הערה|{{דבר||המשך חקירת מתנפלי מקור חיים|1930/03/25|00402}}{{ש}}{{דבר||מאחרוני משפטי המאורעות|1930/07/03|00404}}}}. כשנה לאחר מאורעות 1929 נעשו מאמצים לקשירת קשרים בין השכונות{{הערה|{{דבר||שלום בין יהודים וערבים רע להם|1930/06/05|00112}}}} ונחתם הסכם "ברית שלום" בין מנהיגי שתי השכונות{{הערה|{{דבר||ברית השלום בין מקור חיים ובית צפפה|1930/07/25|00107}}}}. הסכם זה ספג ביקורת רבה מהצד הערבי{{הערה|{{דבר||מרים דברי אמת|1930/08/03|00109}}{{ש}}{{דבר||הטירור של אנשי המופתי|1930/08/20|00105}}}}. למרות זאת, תעשיית חציבה ואבן יהודית התקיימה בכפר ויהודים עבדו בכפר לצד ערבים{{הערה|{{דבר||פורקי עול בבית לחם|1936/05/04|00511}}}}. במהלך [[המרד הערבי הגדול]] התקיים בכפר מרד מסים{{הערה|{{דבר||מסרבים לשלם מיסים|1936/06/05|00315}}}}.
 
===מלחמת העצמאות וחלוקת הכפרוחלוקה===
בינואר 1948 תקפו אנשי [[ההגנה]] את בית צפאפא ופוצצו מספר בתים, לאחר שראו בה ריכוז של לוחמים שהתכוונו לתקוף את מקור חיים{{הערה|{{דבר||פוזר ריכוז פורעים ליד בית צפפה|1948/02/02|00110}}{{ש}}{{הצופה||8 פורעים נהרגו וששה נפצעו בהתקפת בית צפפה|1948/02/02|00110}}}}. לאחר כשבועיים תקפו כוחות ההגנה שוב, פוצצו בתים והרגו את מפקד הכנופיות באזור{{הערה|{{דבר||ההגנה בערה קן כנופיות בבית צפפה|1948/02/15|00118}}}}. בהמשך [[מלחמת העצמאות]] הלכו חלק מהגברים בכפר לסייע בהגנה על קטמון וחמישה מהם נהרגו בקרבות [[מבצע יבוסי]]. לאחר נפילת קטמון הגיעו פליטים רבים לבית צפאפא. עם התקדמות החזית לאזור שבין מקור חיים לבית צפאפא ברחו חלק מתושבי בית צפאפא ל[[בית לחם]], אך הכפר עצמו לא נכבש בידי [[צה"ל]], והתושבים שברחו חזרו אל הכפר כשהלחימה שככה{{הערה|שם=גנסן|Michael Jansen, [http://jordantimes.com/fence-is-gone-, there-is-still-partition 'Fence is gone, there is still partition’], Jordanian Times, May 22, 2008}}. חלקם חזרו דרך [[מעבר מנדלבאום]] במסגרת איחוד משפחות{{הערה|{{חרות||88 משפחות ערביות הוחזרו שלשום|1950/08/23|00304}}}}.
 
אדמות של תושבי הכפר הופקעו בשנות ה-70 לצורך סלילת הכביש ל[[גילה]]{{הערה|{{מעריב||אושרה הפקעת שטחים|1976/08/23|00508}}}}.
 
עם התפשטותה של ירושלים לכיוון דרום השתלבה השכונה המאוחדת באופן מוצלח יותר לתוךבתוך המרקם העירוני של ירושלים, ושופרו דרכי הגישה אליה וממנה. כיום ממוקמת השכונה בין השכונות [[קטמונים]], [[פת (שכונה)|פת]], [[גילה]] ואזורו[[אזור התעשייה [[תלפיות]]. לתוךבשכונה השכונהמתגוררים גם נכנסוכמה כ-30עשרות משפחות נוצריות, נוסףומספר עלדומה כ-5 שהיו בה עוד קודם לכן. כן עברו לתוך השכונה כ-10של משפחות יהודיות, שאינן מתערות בשכונה{{הערה|שם=גנסן}}.
השכונה היא גם יעד מועדף לערבים ישראליים המבקשים לגור בירושלים{{הערה|[http://bimkom.org/2014/06/4529/ בית ספאפא- כרטיס שכונה], אתר במקום, יוני 2014}}.
 
==חינוך ובריאות==
בכפרבשכונה קיימים 3 [[בית ספר|בתי ספר]] ציבוריים: בית ספר יסודי, בית ספר תיכון ובית ספר לחינוך מיוחד. כן קיים בשכונה בית ספר של [[אונר"א]] ובית ספר של עמותת ריאד אל-אקצה. בקרבת השכונה, בשכונת [[פת (שכונה)|פת]] נמצא בית הספר הדו לשוני של [[יד ביד: המרכז לחינוך יהודי ערבי בישראל]]. בבתי הספר בשכונה לומדים בנים ובנות יחדיו, למגינת לבם של חלק מתושבי השכונה המעוניינים בחינוך נפרד{{הערה|{{mynet1|ידידה פרץ|בית צפפה: חשד להצתה בבית הספר|3821124|17 בדצמבר 2009}}}}. בניגוד לשאר השכונות הערביות של ירושלים, בהם לומדים אך ורק לקראת [[מבחן התאוג'יה]], בבית צפאפא קיימות כיתות מקבילות: אלו לומדות לקראת [[מבחן התאוג'יה]] ואלו לקראת [[תעודת בגרות]]. באופן כללי, לומדים האזרחים ישראליים לקראת הבגרות ותושבי הקבע לקראת [[מבחן התאוג'יה]], אולם בשנים האחרונות יש יותר תלמידים המעדיפים ללמוד לבגרות, הנחשב קל יותר{{הערה|מאיה חושן, מיכל קורח, [http://jiis.org.il/.upload/120-education.pdf קהילה מאמינה בחינוך], 2008, עמ' 37}}. חלק מהתלמידים בעלי ההישגים הטובים ביותר, יוצאים בגיל תיכון לבתי ספר פרטיים יוקרתיים, מחוץ לשכונה{{הערה|מאיה חושן, מיכל קורח, [http://jiis.org.il/.upload/120-education.pdf קהילה מאמינה בחינוך], 2008, עמ' 40}}.
 
בנוסף, בכפר פועלים: [[מתנ"ס]], 4 [[מסגד]]ים, 2 מרפאות ומרכז רפואי גדול השייך ל[[שירותי בריאות כללית]]. בשכונה פעיל משנת 2001 סניף מרכזי של [[יד שרה]] המופעל על ידי מתנדבים תושבי השכונה כשיד שרה מספקת את כל הציוד הרפואי הנדרש, הדרכות, תשתיות ומחשוב.
 
==תכנון ותחבורה==
המגורים בצל מסילת הברזל, ללא הפרדה בינה לבין הכפר גבתה לא מעט קרבנות{{הערה|{{דבר||נדרס למוות ע"י הרכבת|1967/08/01|00604}}}}. תוכנית מתאר לבית צפאפא קיבלה תוקף בסוף שנת 1990{{הערה|1=[http://www.mmi.gov.il/iturtabot/taba4.asp?MsTochnit=2317&kod=3000 תוכנית 2317]}}.
 
תוכנית מתאר לבית צפאפא קיבלה תוקף בסוף שנת 1990{{הערה|1=[http://www.mmi.gov.il/iturtabot/taba4.asp?MsTochnit=2317&kod=3000 תוכנית 2317]}}. בשנת 2013 הוחל בעבודות לסלילת המקטע הדרומי של [[כביש בגין]] אשר חוצה את השכונה. על מנת לצמצם את הפגיעה בתושבי השכונה הוחלט שהכביש ישוקע בין 2-8 מטרים וכי קטע באורך 180 מטר יקורה ועליו יעברו שני כבישים שיחברו את חלקי השכונה זה לזה. הכוונה הייתה לבטל דרכים אחרות בשכונה, אך בעקבות פסיקת [[בג"ץ]] נדרש תכנון מחדש של השכונה לצורך כך. הרשויות הצהירו בפני בית המשפט ש"שום כביש או מעבר הולכי רגל לא יבוטלו מבלי שיהיה להם פתרון חלופי, כך שבשום שלב במהלך ביצוע העבודות לא תנותק הגישה ברכב או ברגל לאיזה מחלקי השכונה"{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/13/890/014/w16/13014890.w16.htm עע"ם 1489/13]}}.
 
==קישורים חיצוניים==