פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הוספת קישור לשנות ה-70 של המאה ה-19
 
== היסטוריה ==
"מנשייה הוקמה בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-19]]"{{הערה|שם=זוכרות|[http://zochrot.org/he/village/56077 זוכרות את אלמנשיה - יאפא] באתר [[זוכרות]]. הכפר שהוקם בשנות השלושים של [[המאה ה-19]] כמשכנותיהם של פועלים מצריים שהובאו ארצה על ידי השליט [[איברהים פחה]] ונחשב על ידי ספרות המחקר העברית בטעות למנשייה הוא כפר הדייגים ראשיד}}{{הערה|במאמרו של אור אלכסנדרוביץ, [http://theory-and-criticism.vanleer.org.il/product/%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%9B%D7%95/ גבולות של נייר: ההיסטוריה המחוקה של שכונת נווה שלום], הוא גורס כי הטענה כי ראשיתה של מנשייה בהתיישבות כפרית של מתיישבים מצרים משוללת בסיס היסטורי ונובעת, עד כמה שניתן לשפוט, מטעות סופר שנפלה בספרה המקיף של רות קרק על יפו, יפו: צמיחתה של עיר, 1917-1799. הספר ראה אור ב– 1984, ועל משפט אחד מתוכו הסתמכו כנראה, במישרין או בעקיפין, כל אלה שכתבו על מקורה של מנשייה בשני העשורים האחרונים. קרק כותבת שם: "לפי סקר ארץ–ישראל המערבית, היו סביב יפו ב–1881 מספר פרברים. מצפון לאורך החוף התרחבה המושבה המצרית לפרבר בנוי בקתות–טיט נמוכות, שנקרא סכנת אל–מנשיה והיה ברבות הימים לשכונה מוסלמית גדולה". קרק סמכה את הדברים על חיבור של הקרן לחקר ארץ ישראל Palestine Exploration Fund (משנת 1882 שסיכם חלק מממצאי הסקר הגאוגרפי שעשתה הקרן בארץ ישראל בשנות השבעים של המאה התשע–עשרה). אולם עיון בחיבור זה מגלה כי השם "סכּנת אל–מנשיה" כלל אינו מוזכר בו, ובמקומו מופיע השם "סכּנת אל–מוסרייה" - "שכונת המצרים" או "השכונה המצרית". במפתח שמות המקומות של הסקר צוין כי "סכּנת אל–מוסרייה" מכונה גם 'סכּנת א–רשיד'}} בצפון מערב יפו כאחיותיה עג'מי וג'בליה בדרום העיר ושכונת אלנוזהא במזרחה כתוצאה מהתפשטות יפו מחוץ לחומותיה הנהרסות והמתפוררות. מיקומה של השכונה על שפת הים, באזור שנמצא כיום ממערב ל[[שכונת שבזי]] ומדרום לשכונת [[כרם התימנים]] שהוקמו כעשר שנים אחריה.{{הערה|1= שביט, יעקב וביגר, גדעון, ההיסטוריה של תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, 2001, עמ' 53}} מסגד השכונה, [[מסגד חסן בק|חסן בק]], נבנה מחומרי בנייה שהוחרמו מתל אביב במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]].
 
בשנת [[1891]] בנה השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]] בשכונה את [[תחנת הרכבת יפו]] שחיברה, בין השאר, בין יפו לירושלים והייתה נקודת הקצה של [[מסילת הרכבת לירושלים]]. בשנת [[1898]] הוקמה על החוף במערב הרובע השכונה החרדית [[יפה נוף (יפו)|יפה נוף]] ובבית [[יעקב פסקל]], הקונסול האוסטרו-הונגרי, נחנך משכנו החדש של בית החולים היהודי היחיד באזור, [[שער ציון (בית חולים)|שער ציון]].