CD+G – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לשנות ה-90 של המאה ה-20 |
||
שורה 3:
רצוי לציין כי ניתן לנגן גם את התקליטורים מסוג CD+G בנגני תקליטורים אודיו סטנדרטיים, אך רק כאשר מנגנים אותם בנגני תקליטור מיוחדים התומכים בהתקן CD+G, ניתן לצפות גם באלמנטים הגרפיים המאוחסנים על גבי התקליטורים (לרוב נגני התקליטורים התומכים בהתקן CD+G מחוברים למסך טלוויזיה או צג מחשב).
על אף שלרוב נעשה שימוש בתקליטורים מסוג CD+G במכונות [[קריוקי]] לאורך השנים יצאו לשווקים מכשירים אחרים התומכים גם בפורמט זה. מבין המכשירים הבולטים שמסוגלים להציג את המידע הגרפי המאוחסן בתקליטורי ה-CD+G ניתן למנות מספר מכשירים בולטים שיצאו לשווקים במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] בהם נגן התקליטורים [[CD-i]] מבית [[פיליפס]], קונסולת משחקי הווידאו [[Sega Saturn]] וקונסולת המשחקים [[3DO]]. מתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 ועד היום חברות שונות מיצרות נגני DVD התומכים בפורמט זה. כמו כן, החל מתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 ישנם גם תוכנות מחשב שונות המסוגלות לנגן תקליטורים בפורמט זה במחשבים הביתיים.
תקליטורי CD+G מכילים גרפיקה צבעונית בעלת 16 צבעים בלבד (4-ביט) המוצגת ברזולוציה של 300 x{{כ}} 216 פיקסלים. בדומה לתקליטורי אודיו סטנדרטיים, גם תקליטורי CD+G מכילים בסביבות 15–20 שירים בכל תקליטור.
| |||