חופי ישראל – הבדלי גרסאות

נוספו 4 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
הוספת קישור לניגוד עניינים
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לניגוד עניינים
שורה 8:
שטח הסביבה החופית נתון ללחצי [[בנייה]] ופיתוח מצד [[יזם|יזמי]] [[נדל"ן]], [[רשות מקומית|רשויות מקומיות]] וה[[מדינה]] מחד, ולמאמצי [[סביבתנות|שימור]] ו[[נגישות|הנגשה]] לכלל ה[[תושב]]ים באמצעות [[פיתוח בר קיימא]], מצד הגופים הרשמיים האמונים על [[הגנת הטבע והסביבה]] ואלו של [[החברה האזרחית]], מאידך.
 
עיקרה של סוגיית הסביבה החופית הניצבת בפני מועצות התכנון ברמה [[תוכנית מתאר מקומית|המקומית]], [[ועדה מחוזית לתכנון ובנייה|המחוזית]] [[המועצה הארצית לתכנון ובנייה|והארצית]] היא [[ניגוד עניינים]] שנוצר בין תוכניות בנייה ופיתוח, על קרקע בבעלות פרטית או על קרקע בבעלות [[מינהל מקרקעי ישראל]], שראשיתן עשרות שנים לאחור, ומועד [[שיווק]]ן טרם פג תוקפו, או במקרה הגרוע לאחר שפג תוקפו, לבין [[חוק]]ים עדכניים ל[[הגנת הסביבה]] שנחקקו בשנים האחרונות. ניגוד העניינים מקורו בתובנות חברתיות ואקלוגיות חדשות הרואות ב[[משאב טבע|משאבי הטבע]] נכס השייך לכלל הציבור ולא ככזה שיכול להיות מופקע להנאתם של בעלי יכולת מעטים ומעלות על נס שימור [[מגוון ביולוגי]] ונופי.
 
עולה טענה נגד מינהל מקרקעי ישראל ש"היה יכול לנצל את העובדה שבישראל מרבית שטחי החופים הם בבעלות ציבורית ולא פרטית כמו ברבות ממדינות האזור...כדי לבטל תוכניות בנייה ישנות בחופים, שלא מומשו"{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|האיחוד האירופי משבח את השמירה על חופי ישראל, הפעילים פחות מרוצים|1.2028499|24 במאי 2013}}}}.