אסרו חג – הבדלי גרסאות

'''אסרו חג''' הוא [[יום חול|יום החול]] שאחרי כל אחד מ[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], [[פסח]] [[שבועות]] ו[[סוכות]]. יש הנוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתייה.

[[תאריך עברי|תאריכי]] אסרו חג הם, בארץ ישראל: [[כ"ב בניסן]] (לאחר [[פסח]]), [[ז' בסיוון]] (לאחר [[שבועות]]) ו[[כ"ג בתשרי]] (לאחר [[סוכות]]). ובחובחו"ל אסרו חג חל לאחר [[יום טוב שני של גלויות]]: [[כ"ב בניסן|כ"ג בניסן]] (לאחר [[פסח]]), [[ז' בסיוון|ח' בסיוון]] (לאחר [[שבועות]]) ו[[כ"ג בתשרי|כ"ד בתשרי]] (לאחר [[סוכות]]).

מקור השם הוא המה[[פסוק]]: "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" ({{תנ"ך|תהילים|קיח|קצר=כן}}), שפשטולפי פשוטו פירושו הוא - קישרו את קרבן החג בחבלים והביאוהו אל המזבח. הגמראאמנם (גמראבתלמוד ([[s:סוכה_מה_ב|סוכה מה ה]], ורש"י שם) דורשתדרשו פסוק זה בהקשר אחר: אגדו את החג לימי החול באכילת מאכלים מכובדים ויחשב לכם כאילו הקרבתם קרבן על המזבח.

ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ([[מסכת עבודה זרה]] פ"א ה"א, דף ל"ט) קראו לאיסרו חג "בריה דמועדא" – ב[[ארמית]]שפירושו הוא: "בנו של המועד".

[[משה איסרליש|הרמ"א]] בסימן ([[s:שולחן_ערוך_אורח_חיים_תכט|אורח חיים, תכט סעיף ב)]] כתב: נוהגים להרבות באסרו חג ב[[אכילה]] ובשתייה. [[חז"ל]] [[מדרש|דרשו]] על הפסוק "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" ([[מסכת סוכה]] מ"ה, ע"ב).

כתב בספר [http://www.otzar.org/wotzar/otzar.aspx# מנורת המאור] הביא ב' סיבותטעמים למנהג האכילה והשתיה באסרו חג: א "כדי שלא יראה את עצמו כאלו קץ בהוצאה שהוציא במועד". ב שיאסר אותו ויקשרנו בעבותות אהבה, "כדי שיתערב וכדי שלא ילך לו מיד".