שיר השירים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ראו גם: פחות מתאים
המקור לא ברור, אפשר לכתוב מחדש על פי Michael V. Fox, ''The Song of Songs and Ancient Egyptian Love Songs'', Madison: University of Wisconsin Print, 1985
שורה 100:
לואיס דה לאון (Luis de León), [[נזיר (נצרות)|נזיר]], [[תאולוגיה|תאולוג]] ומשורר [[ספרד]]י בן המאה ה-16 שהיה ממשפחת [[אנוסים]] תרגם בשנת 1561 את שיר השירים מ[[לטינית]] ל[[ספרדית]], עבור דודניתו שהייתה נזירה ולא ידעה לטינית. התרגום זכה לתפוצה רחבה למדי בספרד באותה תקופה. פעולת התרגום של ספר זה התקבלה בחשדנות ועוינות בידי רשויות [[הכנסייה הקתולית]], והמתרגם דה לאון נעצר בידי ה[[אינקויזיציה]] בחשד "כפירה" והוחזק במעצר בתנאים קשים במשך ארבע שנים, אך בסופו של דבר שוחרר לאחר שאשמת הכפירה לא הוכחה חד משמעית.
 
==שיר השירים ושירי אהבה במצרים העתיקה==
שירי האהבה במקרא וב[[מצרים העתיקה]] חולקים מוטיבים ספציפיים משותפים, הייחודיים לשתי התרבויות בלבד, ומעידים על השפעת גומלין שייתכן שהייתה ביניהם. דוגמה למוטיבים כאלה היא השימוש בצמח [[דודא רפואי]] בשירת האהבה של שתי התרבויות. צמח הדודאים לא מופיע בשירה ה[[מסופוטמיה|מסופוטמית]]. הצמח נפוץ גם בשירה המצרית וגם באמנות המצרית. הוא מופיע בסצנה בה המלך [[תות ענח' אמון|תותענח'אמון]] יושב על כס המלכות ומחזיק בידו את פרי הדודאים כשלצידו יושבת רעייתו. פרי הדודאים מוזכר בתנ"ך לראשונה בהקשר לסיפורי [[יעקב]] ונשותיו ({{תנ"ך|בראשית|ל|יד|יח|קצר=כן}}). בשיר השירים הוא מופיע כאשר הנערה מזמינה את אהובה לצאת עמה אל השדה, שם "הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים" ({{תנ"ך|שיר השירים|ז|יד|קצר=כן}}). מוטיב נוסף הוא הדימוי של האהובה בשיר השירים לסוסה אצילה ברכבי פרעה: "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי", דימוי שמופיע גם בשירת האהבה המצרית.{{הערה|http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-121307-00.html}}
==ראו גם==
* [[שלוש השבועות]]
* [[שיר השירים רבה]]
* [[השולמית]]