מעמד משווני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
הסוג הנפוץ ביותר של מעמד משווני מכונה '''מעמד גרמני'''. למעשה מדובר בחצובה שראשה, הנושא את הטלסקופ ומסוגל לתנועה ימין-שמאל ומעלה-מטה, מוּטֶה על פי מעלות קו הרוחב - מהטיית-אפס בציר הצפוני או הדרומי ועד הטיה ב-90° על קו המשווה.
 
בעוד שחצובה גרמנית היא הפופולרית ביותר בשל גודלה הקטן יחסית לסוגי מעמד משווני אחרים, היא לוקה בשני פגמים מהותיים: הראשון הוא שמאחר ובמעמד גרמני מורכבים שלושה צירים זה על גבי זה כל חוסר יציבות בציר מתווסף לחוסר היציבות של הצירים האחרים. על כן אם היצרן חסך במשקל ובאיכות חומרים מתקבלת חצובה רועדת ונוטטת ליפול. בטלסקופ חוסר יציבות זה מועצם על פי מידת ההגדלה, ואכן החצובות הגרמניות הזולות ביותר מתסכלות מאד את המשתמש בהן וכמעט ואינן ניתנות לשימוש. חצובה גרמנית ראויה לשמה יש לבנות את מחומרים קשיחים ועבים, על פי רוב [[פלדה]], עם מנגנון [[גלגל שיניים|גלגלי שיניים]] [[מחרטה|חרוט]] בדיוק גבוה. על כן חצובה גרמנית טובה תמיד תהיה כבדה מאד - לפחות פי שלושה מהציוד אותו היא נושאת, ולרוב אף יותר. <br />פגם מהותי שני הוא שמאחר ו[[מרכז כובד|מרכז הכובד]] של הטלסקופ נמצא מחוץ לציר החצובה הכרחי להשתמש במישקלות איזון כבדות - מה שהופך את החצובה הכבדה ממילא לכבדה עוד יותר.
משתי סיבות אלו המנגנון המניע את הציר סובל עומסים גבוהים בהרבה ממשקל הטלסקופ אם לא ננקט משנה זהירות באיזון הטלסקופ והמישקולות על החצובה. מכל אלה נובע שחצובות גרמניות מוגבלות כמעט לגמרי לטלסקופים קטנים עד בינוניים, והשימוש בהן מחייב עקומת לימוד תלולה וקפדנות רבה.
 
שורה 31:
 
===מעמד מזלג (fork mount)===
מעמד מזלג הוא הכלאה בין מעמד אנגלי למעמד גרמני. הטלסקופ ממוקם בין זרועות מזלג הנטוי על גבי [[טריז]] (wedge), ומידת הנטייה היא על פי מעלות קו הרוחב, כך שציר התנועה מקביל לציר כדור הארץ. סוג זה של מעמד מוגבל לטלסקופים קצרים, דמויי חבית, כדוגמת שמידט-קאסגרין.
 
==תחליפים בני-זמננו למעמד משווני - טלסקופים רובוטיים==
התקדמות תהליכי ייצור ה[[אלקטרוניקה]], ובפרט [[מחיר|הוזלת]] ו[[מזעור]] ה[[מחשב|מחשוב]], חוללו מהפכה בתחום מעמדי הטלסקופים. שינויים אלו הובילו למציאות בה מעמד פשוט מכנית, המאפשר אך ורק תנועת '''אלט-אז''' (מעלה/מטה וימינה/שמאלה) אבל [[חישוביות|מורכב מאד מבחינת השליטה עליו]] זול יותר, במקרים רבים, ממעמד משווני קלאסי. שינוי זה גרם לכך שכל הטלסקופים הגדולים והיקרים שנבנו בעשרים השנים האחרונות, וחלק ניכר מהטלסקופים הבינוניים והקטנים המשמשים ללימוד ולחובבים, הם מסוג זה. עם חדירת הרובוטיקהה[[רובוטיקה]] התאפשר שינוי גדול נוסף - אם ממילא מנגנון הטלסקופ מסוגל לעיקוב בשני הצירים, וממילא על מחשב השליטה לדעת לאילו קואורדינטות-שמים הטלסקופ מכוון, ניתן בתוספת עלות זניחה להוסיף [[בסיס נתונים]] של אובייקטים שמיימיים וכל שנותר לאסטרונום, לאחר הליך איפוס התחלתי, הוא לבחור גרם שמים מן הרשימה והטלסקופ מכוון את עצמו. טלסקופ מסוג זה (מכונה '''טלסקופ GoTo''') משטיח כדבעי את עקומת הלימוד לאסטרונומים מקצועיים וחובבים כאחד, שכן הכרת השמים והשימוש ב[[אטלס שמיים]] אינם נלמדים בנקל. חלק לא מבוטל מהעוסקים באסטרונומיה, שהחלו בשנים האחרונות, מכיר את קבוצות הכוכבים הכרות שטחית בלבד, אם בכלל.
 
עם זאת, בדומה לכך שמעמד גרמני זול קשה מאד לשימוש גם מערכות GoTo זולות אינן ניתנות לשימוש, שכן הן אינן מדויקות די הצורך לאתר גרמי שמים. באותן מערכות ממש חוסכים היצרנים גם בציוד העזר המאפשר איתור וכיוון ידניים, כך שהטלסקופ כולו אינו ניתן למעשה לשימוש.